פתיונות עם רולר

דיג פיתיונות הוא הדיג הנפוץ ביותר בארץ.
הכוונה לדיג מהחוף(Surf fishing)/ריף/שובר גלים(Rock fishing)/מזח עם חכת רולר ופתיונות שונים.
בשיטה זו ניתן לתפוס כמעט את כל סוגי הדגים ובכל טווח הגדלים ומתאימה במיוחד לאלו שרוצים להנות מהים והשקט.
במאמר זה נפרט מא' ועד ת' איך להתחיל, אביזרים נדרשים ומומלצים, איך לסדר, איך להטיל, איך לעבוד עם דג, איך להחזיר חוט ועוד.

דיג עם רולר הוא דיג מגוון מאוד – ניתן לדוג איתו כמעט בכל שיטה אפשרות כאשר במאמר זה נתמקד בדיג מהחוף/שובר גלים/מזח בו נטיל את החכה מעבר לסלעים/ריף או פשוט לעומק עמוק יחסית (1-4 מטר עומק – תלוי כמובן גם במבנה החוף/מזח. בחופים עם ריפים לעיתים העומק מעבר לריף עשוי להיות עמוק אף יותר).

להלן מספר מונחים שיתייחסו אליהם במדריך ומשמעותם למתחילים שבינינו (מדריך מונחים מלא לחץ כאן)
לטרגט” מלשון TARGET, מטרה באנגלית. הכוונה איזה דגים אנחנו מכוונים/מעוניים/צפויים לתפוס.
ריג הוא הסידור של כלל המשקולות, הקרסים ויתר האביזרים שאנו משתמשים בהם בכל חכה.
הטלה/השלכה – פעולת הטלת הריג לעבר המים.

 

ציוד חובה

בכדי שנבין טוב יותר את כל ההסברים בהמשך נתחיל בפירוט של הציוד הנדרש לדיג פתיונות עם חכת רולר:

סט דיג – מורכב מחכה + רולר + מומלץ: חוט ראשי מניילון/בד.

ישנו שוני רב בהרכבת סט לדגים עד קטנים ובינוניים עד 5 ק”ג ולדגים גדולים יותר של 5-50 ק”ג.

סט רגיל לדגים קטנים ובינוניים:

חכה – כאשר נדוג מהחוף/שובר גלים נשתמש בחכה, לרוב טלסקופית (שחלקיה מתקפלים אחד לתוך השני) באורך 3-4.5 מטר.
על גבי כל חכה מצוינים משקלי הזריקה שלה – יש להתאים המשקלים בהתאם לצרכים שלכם (לרוב ניקח בטווח המשקלים 100-300).
בדיג ממזח בו אין צורך להעיף למרחק רב ניתן להשתמש גם בחכות קצרות יותר.
לדייג המתחיל לא נדרשת חכה מקצועית ואפשר למצוא חכות טובות בתקציב של 100-150 ש”ח.
דוגמא לחכות חוף מומלצות: Alpha Leader (קלה, חזקה וזולה), Boston Olimpic (חזקה ומתאימה גם לחי), חכות החוף של MAYA (זולות וטובות) ויש עוד רבות.

רולר – גדול למדי בעל שפולה אשר מכילה כמות חוט גדולה למדי (כ-300 מטר בדרך – תלוי בגודל הרולר ובעובי החוט).
לדיג מהחוף מומלצת שפולה גבוהה על מנת למקסם את מרחק הזריקה (המבנה הגבוה תורם לשחרור מהיר וקל של החוט מהשפולה).
ניתן גם להשתמש ברולר/חכה קטנים יותר במידה ואנחנו מטרגטים דגים קטנים בלבד (למעשה במקרה כזה כמעט כל רולר יתאים לנו).
דוגמא לרולר פשוט ומומלץ לדיג חוף : PENN מהדגמים הזולים יותר, דגמי DAIWA הפשוטים. דוגמא לרולר עם שפולה גבוהה שאידיאלי לדיג מהחוף:

דאיווה קרוסקאסט 5000 – דוגמא לרולר מעולה לדיג פתיונות.

מומלץ: שימו לב שהשפולה צרה וגבוהה על מנת להבטיח שחרור קל ומהיר של החוט בהטלה מהחוף כדי להשיג מרחק זריקה מקסימלי.

 

חוט – חוט ניילון פשוט בעובי 0.30 – 0.50 מ”מ בעל טסט של 4-40 ק”ג. נשאף להעמיס על החוט כ-300 מטר לפחות כך שיוכל לעמוד במאבק עם דג מפתיע בגודלו וכן שיוכל לשמש אותנו לזמן רב יותר גם כאשר נקרע לנו החוט מעת לעת.
*שימו לב: על גבי כל רולר מופיע כמה חוט נכנס לפי עובי החוט, היעזרו בנתונים אלו לבחירת החוט המתאים.
הסיבה שאנו ממליצים דווקא על חוט ניילון הוא שלרוב נדוג בחוף מסולע או מרינה ולכן הניילון יתן עמידות טובה יותר לשפשופים בסלע בזמן הדיג.
דוגמא לחוט פשוט וטוב, פופולרי מאוד בארץ: Trabucco על סוגיו השונים:

סט לדגים גדולים: מפורט במדריך נפרד: דיג כבד מהחוף (פתיונות גדולים או דג חי)
לחץ כאן למעבר למדריך דג חי.

 

משקולות

המשקולות הנפוצות הן משקלי 50-150 גרם.יש לשים משקולת בגודל ההולם את :
א. משקלי הזריקה של החכה כפי שמצוין על גבי החכה.
ב. מזג האויר בדגש על עוצמת הרוח, הסחף והגלים – ככל הים סוער /הרוח חזקה יותר נשתמש במשקולת כבדה יותר שתמנע מהמשקולת וקרסים לזוז ממקומם.
ג. בים סוער במיוחד נשתמש במשקולת סחף/ביצים אשר יש לה זרועות/שפיצים כמו של עוגן קטן שנתפסות טוב יותר במקום.
ד. בים רגוע או כאשר אנו מטרגטים דגים קטנים למדי שהרגישות קריטית עבורנו נשתמש במשקולת קטנה.
ה. נשאף להשתמש במשקולת שתאפשר לנו להשאיר את החוט מתוח למדי כך שנרגיש היטב כל נגיעה של דגים בקרסים.

דוגמא למשקולות חוף נפוצות:

היות ומשקולות כבדות לא משתלם להזמין מחו”ל. ניתן למצוא בארץ ב30 ש”ח לקילו בכל חנות דיג.
המשקולות הכבדות (מעל 200) או בצורות מיוחדות (עוגן וכו) עשויות לעלות יותר.

 

חוט תלאי + קרסים / קרסים מוכנות

חוט תלאי משמש אותנו לקשירת הקרס.
מרבית הדייגים משתמשים בחוט דק יותר מהחוט הראשי שבו השתמשנו למלא את הרולר.
חוט בעובי של 0.20 – 0.35 מ”מ בעל טסט של 3-20 ק”ג.
השימוש בחוט חלש יותר מהחוט הראשי מאפשר קריעה של התלאי בלבד בעת מלחמה עם דג או תקיעה בסלע וכך לחסוך אובדן חוט ראשי יקר במהלך הדיג.

נעשה שימוש בקרסים 12(קטנות מאוד – לטלויזיות וכו’) ועד לקרסים 3/0 (גדולות מאוד – ללוקוסים, גומברים או פרידות יפות). חשוב להתאים באופן יחסי את עובי חוט התלאי בהתאם לגודל הקרס. יהיה קשה יותר לקשור קרס קטנה עם חוט עבה מדי.

לאלו שלא מעוניינים להסתבך עם קשירות (אף שהן פשוטות מאוד כפי שיפורט בהמשך ובהרחבה כאן) קיימת האפשרות לקנות קרסים מוכנות. בקרסים אלו כל שנותר הוא לקבוע את האורך הרצוי, לקשור לולאה בקצה ואתם מוכנים לדוג.
שימו לב: חשוב לעבוד עם קרסים מוכנות טובות. יש לקרסים רבות להיות מאיכות נמוכה ולהתעקם לחלוטין או להיקרע במאבק עם דג ראוי. ניתן אף להזמין מאיביי אך חשוב לבצע להם טסט ולוודא שהן חזקות מספיק ועקביות על פני בדיקה של מספר יחידות, דוגמא ל50 קרסים מוכנות ברמה טובה מאיביי ב5 שקלים בלבד(לעומת כשקל לקרס מוכנה בארץ):

פתיון

מהותי להשתמש בפתיון טרי ככל הניתן. כמו כן, לא מומלץ להפשיר ולהקפיא מספר פעמים, זה פוגע משמעותית בטריות, במרקם ובאטרקטיביות לדג. אלו הפתיונות העיקריים בדיג זה ויתרונם:

  • גמברי (שרימפס) – שני הסוגים העיקריים הם הקריסטל האיכותי (כ-100 ש”ח לק”ג) ועד האדום/גרדת הפחות טוב (כחצי מחיר).
    יש להסיר את ראשו, קליפתו ורגליו ולחתוך את הבשר שנשאר לחתיכות לפי גודל הקרס.
    יתרונות: טוב. חסרונות: יקר, נופל בקלות יחסית, הטריות חשובה מאוד.
  • קלמארי / סבידה – הפתיון הנפוץ ביותר משום שהוא זול למדי ומחזיק טוב יותר על הקרס מפתיונות אחרים.
    פשוט חותכים לפרוסות דקות לפי גודל הקרס (ניתן גם לשים שלם אם מטרגטים גדולים). ניתן גם לתפיסה בקלות יחסית בזרזור בעונות הרלוונטיות.
    יתרונות : זול, עמיד על הקרס, טוב. חסרונות: מלכלך (מומלץ להסיר את מיכל הדיו שהם עוד קפואים כדי למנוע מלכלוך מיותר).
  • תולעים – למעשה פתיון חי, קונים ושומרים במקרר עד שבוע. הדגים משתגעים על זה. הצלחה מובטחת.
    יתרונות: נוח, מושך מאוד. חסרונות: מעט יקר, חייבים לסיים מהר, נושכים – יש לחתוך את הראש קודם ולנעוץ מספר פעמים על הקרס בסיבובים.
  • פתיונות טבעיים – תולעי חוף שנחפור בקצה קו הגלים, צדפות שנתלוש מהסלע, קפצונים שנאסוף מבריכות שפל וכל פתיון אחר שזמין לנו בים.
    יתרונות: חינם, פתרון זמין במקרים שנתקעים, לא רעים בכלל. חסרונות: חיפוש סיזיפי לעיתים או התקרבות מיותרת למים בשוברים.
  • בשר ביתי: חזה עוף, נתח בקר או חלקי פנים שונים, למקרה שנתקעים בלי. חזה עוף ולבבות עוף עובדים לא רע.
    יתרונות: זמין, זול, לא רע. חסרונות: פחות טוב מפתיונות אחרים.
  • דג מת או חתיכות דג: מעולה לטרגוט דגים גדולים או כאשר נותרנו ללא פתיון בדיג מוצלח.

 

אביזרים מומלצים לדיג פתיונות מהחוף :

לחכת רולר יש אביזרים רבים שנועדו להקל את השימוש בה :
הסטנד – הסטנד הוא מוט, רצוי קל, שלאורכו יש שני טבעות רחבות :אחת, בחלק העליון שלו והשניים בערך קצת מעל מרכז המקל, את הסטנד תוקעים באדמה בשיפוע שרוצים שהחכה תהיה (רצוי ישר משום שכובד החכה ימשוך לבד את הסטנד מעט כלפי מטה) עד אמצעו לערך ומעבירים את החכה דרך שני טבעותיו וכך היא נותרת עומדת, פשוט זורקים את החוט למים, מותחים אותו ומכניסים את החכה לטבעות הסטנד.

לא חובה לקנות סטנד מוכן בחנות וניתן להכין סטנד פשוט וטוב מצינור אינסטלציה פשוט בארוך כ60 ס”מ בקוטר 2 צול(כ-5 ס”מ).

הסטנד בעצם מחזיק למעננו את החכה ומשאירה את שני ידינו פנויות לעיסוקים אחרים ולחכות נוספות.
במידה ושכחתם להביא איתכם סטנד ניתן בקלות להכין סטנד מאולתר כך : מצאו על החוף או היכן שאתם נמצאים בקבוק ליטר וחצי ריק, גזרו את חלקו העליון כך שיווצר עיגול בחלקו העליון של הבקבוק, כעת חיפרו בור באדמה בעומק הבקבוק, שימו את הבקבוק בבור וכסו אותו כך שחלקו העליון עם החור יהיה חשוף לשטח ויהיה רווח קטן בינו לבין פני האדמה, כעת שימו את החכה בתוך החור כך שתשב בתוך הבקבוק והרי לכם סטנד.

בשוברי גלים אין צורך בסטנד, פשוט חפשו רווח דק בין שני סלעים שבו החכה עומדת יציבה ואין סיכוי שתיפול גם עם דג גדול ימשוך אותה. חשוב להשאיר קלאץ מעט פתוח כך שאם יבוא דג גדול במיוחד הוא יוכל למשוך חוט ולא יקרע את החוט או ישבור את החכה.

אך כעת, שהחכה לא בידנו ואנו לא מרגישים את אכילות הדגים כיצד נדע מתי הם אוכלים, הפתרון הפשוט הוא פשוט להסתכל על קצה החכה, כאשר החוט מתוח, אכילת דג תגרום להתקפלות קצה החכה, רצוי לשבת ליד הסטנד כך שנוכל לתת במהירות מכה נגדית לדג בכדי שהקרס תיתפס בפיו.
שיטה נוספת בכדי שנבחין באכילות הדגים בעת שהחכה בסטנד הוא הפעמון, האביזר הבא שנספר עליו.

פעמון – פעמון קטן המחובר ל”תנין” כך שניתן לחברו באמצעות ה”תנין” לקצה החכה, כאשר יש אכילה וקצה החכה מתקפל הפעמון מצלצל בגלל התזוזה וכך אנו יודעים שיש או שהייתה אכילה, הפעמון הוא מספיק מסורבל בכדי שלא יצלצל בכל תנועה קטנה של החכה ולכן קיפול איטי של סחף הגלים לא יביא לצלצול הפעמון ולהטעייתכם.
מומלץ להשתמש בפעמון כאשר החכה בסטנד ואז תוכלו להיות חופשיים לחלוטין לעשות כל דבר שתרצו ולהתייחס לחכה רק כאשר הפעמון מצלצל, מה שאומר שדג נוגע בפיתיון.
תמונת פעמונים שונים.

סטיק לייט (Stick Light) או בעברית, מקל-אור – הסטיק לייט הוא מקל קטן באורך כ- 4 ס”מ ויותר שבתוכו יש חומרים שכאשר הם באים במגע הם יוצרים זוהר שנמשך כ – 10 שעות.

הסטיק לייט הוא פתרון טוב למי שדג בלילה ולא יכול לראות את קצה החכה שלו בכדי לזהות אכילות של דגים, במקרה שכזה, פשוט מדביקים עם סרט – דבק (איזוליר-בנד או צלו-טייפ), עדיף שקוף, את הסטיק לייט לקצה החכה וכך הוא מאיר את קצה החכה לנגיעות ותנועות כלשהן למשך כל הלילה.
טיפ: ישנה שיטה לחיזוק עוצמת האור של הסטיקלייט – יש לחמם בעדינות וממרחק של כ-5 ס”מ עם מצית. החימום יגביר את עוצמת האור אך יש להיזהר שלא לגרום לחור בסטיקלייט שיביא להשפרצה של הנוזל בתוכו עלינו.

טיפ נוסף: לאלו שמתקשים לזהות את מיקום החוט בלילה ניתן לשים סטיק לייט נוסף בקרבת הריג עם הפתיון. לאריזת הסטיקלייט מצורפת גם צינורית גומי דקה ושקופה. יש להשחיל אותה על החוט לפני שאנו מכניסים את העופרת/קרסים ולהשחיל את הסטיקלייט בתוך הצינורית מעל קצה הריג.

למי שמשתמש בסטיק לייט לעיתים קרובות מומלץ להזמין חבילה של כ-50-100 יחידות מאיביי/מעליאקספרס בכ10-20 ש”ח בלבד. יוצא כעשירית מחיר מבארץ.

סידור הריג

בדיג עם פיתיונות מהחוף/שובר מספר שיטות עיקריות לסדר את החוט:

משקולת למטה – תשמש אותנו במקומות סלעיים ותקטין משמעותית את כמות התקיעות בסלעים.
משקולת למעלה – בחוף חולי שאין חשש לתקיעות בסלעים. מגביר משמעותית את הרגש של המכה. חשוב שהמשקולת תהיה חופשיה על החוט על מנת שהאכילה תורגש היטב בחוט הראשי. יש כאלו שמגדילים ושמים את המשקולת על חוט נפרד שמתחבר בסויבל מעל הסטופר.
משקולת באמצע – לרוב נשלב קרסים מעל ומתחת למשקולת. שיטה זו מוגדרת כ”משקולת למעלה” מבחינת היעילות בחוף סלעי ומאפשרת לנו לטרגט דגים בקרקעית (עם הקרסים מתחת לקרס) וכן דגים ששוחים בקרבת הקרקעית/במרכז המים (על הקרסים מעל למשקולת).

סרטון הסבר שימושי לבניית ריג לדיג פתיונות:

שימוש בחכה עם רולר :

התקנה ראשונית:

יש לחבר את זרוע הרולר במתקון הייעודי על גבי החכה ולהבריג היטב עד לנעילה של הרולר על החכה
יש למלא את התוף של הרולר בחוט הראשי/מוביל.
המילוי נעשה באופן הבא:

נעביר את קצה החוט דרך טבעות החכה,
נפתח את הגשר(הקשת שאוספת את החוט).
נבצע קשר כזה על גבי השפולה:

*ניתן למצוא סוגי קשרים נוספים במדריך קשירות דיג כאן
כעת נסגור את הגשר ולגלגל את החוט עד שיתמלא כל התוף תוך כדי הפעלת לחץ מתון על שחרור החוט כך שהמילוי ברולר יהיה הדוק.
הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא עם עוד חבר. פשוט מעבירים עפרון בסליל החוט ותופסים את הסליל משני הצדדים כדי שיהיה שחרור מבוקר.
אם אתם לבד ניתן לתפוס את החוט כחצי מטר מעל הרולר עם מגבת, לעשות סיבוב של החוט על המגבת כדי שהתנגדות למשיכה.יש גם מתקנים ייעודים למילוי חוט ברולר.
ממלאים את החוט עד שהוא מגיע לשולי השפולה, יש להיזהר שלא למלא יותר מדי. שימו לב: ניתן למלא מעט יותר משום שלעיתים קרובות בים במהלך הדיג החוט נרטב ונמתח טוב יותר ומצטמצם. במידה ואתם לא מרגישים בטוחים לעשות זאת, רוב חנויות הדיג ישמחו למלא לכם את הרולר ללא עלות בדר”כ בחוט שתרכשו אצלם.

כעת יש להעביר את החוט שמילאנו ברולר דרך כל טבעות החכה ולסגור את הגשר כך שלא ישתחרר חוט נוסף מעבר לרצוי ויגרום רק לתסבוכות בחוט.
נוח יותר לסדר את החכה שהיא סגורה ולפתוח רק לאחר מכן.

סידור החכה:

משקולת למעלה: יש לשים משקולת בגודל ההולם את תנאי הסביבה ונתוני החכה(פורט קודם בהרחבה בציוד נדרש)
שחכה מסוימת היא 100-300 הכוונה שהמשקל הכולל של הריג כולל המשקולת והפתיונות צריכים לשקול בטווח זה בגרם.
נשאף להשתמש במשקולת שתאפשר לנו להשאיר את החוט מתוח למדי כך שנרגיש היטב כל נגיעה של דגים בקרסים.
ככל הים סוער /הרוח חזקה יותר/נגדנו נשתמש במשקולת כבדה יותר שתמנע מהמשקולת וקרסים לזוז ממקומם.
בים סוער במיוחד נשתמש במשקולת סחף/ביצים אשר יש לה זרועות/שפיצים כמו של עוגן קטן שנתפסות טוב יותר במקום.
בים רגוע או כאשר אנו מטרגטים דגים קטנים למדי שהרגישות קריטית עבורנו נשתמש במשקולת קטנה.

על החוט הראשי, אחרי המשקולת, נשתמש בסטופר (חרוז גומי קטן שבולם את המכה של המשקולת בעת ההטלה)
מתחת לסטופר ניתן לבצע קשירת לולאה פשוטה – מדריך וידיאו בקרוב.

 

או להשתמש בסויבל – אביזר מתכת המאפשר תנועה סיבובית חופשית של חלקים ריג.
השימוש באביזר זה מומלץ לשימוש בים גלי שהחוטים נזרקים מצד ויפחיתו סיבוכים בין החוטים במים.
למרבית הסויבלים יש גם סיכות שמאפשרות הרכבה והחלפה פשוטה ומהירה של הקרסים.
חשוב לוודא שאנחנו משתמשים בסויבל וסיכה איכותיים, שיש להם פירוט של המשקלים שהם יכולים להתמודד איתם כדי שלא לאבד דג על כשל טכני בציוד. דוגמאות לסויבלים:

(שימו לב, הצורה הקונוסית והמרובעת כמו בתמונה בדרך כלל חזקות יותר. מומלץ להימנע מסויבלים עגולים, למעט אם הגיעו מחברה טובה)

כעת יש לקחת חוט תלאי דק יותר מהחוט שבו השתמשנו למלא את הרולר: חוט בעובי של 0.20 – 0.35 מ”מ, באורך 35-60 ס”מ.
שאנו קושרים מספר קרסים נעשה אותן באורך שונה כדי להפחית סיבוכים.
על התלאי נקשור בצד אחר את הקרס, לחץ כאן למדריך קשירות – בקרוב.
מצד שני לעשות קשר תלאי נוסף כמו באיור למעלה.
במידה ואנו משתמשים בסויבל עם סיכה יש לפתוח את הסיכה, להכניס את הלולאות של חוטי הקרסים שיצרנו ולסגור את הסיכה (לוודא שסגורה היטב).

כעת יש להעביר את קשר התלאי של חוט הקרס דרך לולאת התלאי/טבעת הסויבל שעל החוט הראשי ולהעביר את הקרס דרך לולאת חוט הקרס ולמשוך, כך הקרס תהיה מחוברת ישירות לחוט הראשי.

כעת אפשר לשים את הפיתיון על הקרס חשוב לשים פתיון קטן ככל הניתן שעדיין יכסה/ימלא את הקרס בצורה טובה ולהשאיר את קצה הקרס בולטת מעט מחוץ לפתיון לשם נעיצה טובה יותר בדג שיאכל.

פתיחת החכה:

לאחר שסידרנו את הריג ניתן לפתוח את החכה. יש לפתוח את הקשת כדי שיוכל להשתחרר חוט, מניחים את הריג המוכן על הרצפה ומתחילים לפתוח את החכה חלק חלק מהעליון ועד התחתון כאשר אנו מוודאים היטב יישור של כל הטבעות בחלקים שפתחנו. יש לתת לחוט להשחרר עם כל חלק שפותחים כדי שהריג לא יתרומם לעברנו ונידקר מהקרסים. בסיום הפתיחה יש לסגור את הקשת ולגלגל תוך כדי שאנו שומרים על החוט העודף מתוח כדי למנוע סיבוכים של החוט עם הרולר.

הטלת החכה למים:

    1. יש לגלגל את החוט כך שהמשקולת תגיע למרחק של 0.5-1 מטר מהטבעת האחרונה (העליונה) או כ20 ס”מ מלולאת הקרס העליונה ביותר. מסיימים את הגלגול כאשר הנקודה בה נכנס החוט לשפולה קרובה ככל הניתן לחכה עצמה, כך נוכל ל
    2. לרובם המוחלט של הרולרים יש קשת, מתכת המקיפה את הרולר מסביבו או חתיכת מתכת קטנה התופסת את החוט כדי לאסוף אותו חזרה לשפולה, פתחו את הקשת, בדר”כ ע”י הרמתו למעלה או שחרור החוט ממנו, לפני שתעשו כך החזיקו את החוט בעזרת האצבע (זאת שליד האגודל) במפרק הראשון – כך נמנעת נפילת החוט ברגע שנפתח את הקשת.
    3. החזק את החכה כשיד ימין חובקת את הרולר (זרוע הרולר תהיה בין האצבע לאמה, בין האמה לקמיצה או בין הקמיצה לזרת – כל אחד לפי איך שיותר נוח לו, לשמאליים – להפוך ידיים). בשיפוע לאחור כך שהעופרת לא תיגע במוט תוך כדי המשך החזקת החוט כדי שלא ייפול.
    4. בתנועה מתמשכת, לאט ובעדינות הטה את החכה לאחור עד שהחכה מקבילה לקרקע
    5. קח תנופה והנף בכוח את העופרת כלפי מעלה וקדימה, תמונה :
    6. בתנופה חזקה ככל האפשר ותוך כדי ההטלה כוון את המשקולת לנקודה שאליה תרצה להעיף אותה, הוסף קדימה תנופה חזקה של הידיים והגוף.
    7. במהלך ההטלה, כאשר החכה נמצאת בערך ב45 מעלות למים (בערך זוית האמצע בינינו לבין המים) יש לישר את האצבע שמחזיקה בחוט בצורה בה ישתחרר החוט – והפיתיונות והעופרת יעופו בחוזקה למקום אליו כיוונו.
    8. גם לאחר הפגיעה במים, יש לאפשר יציאה חופשית של החוט מספר שניות (על מנת שלא לעצור את המומנטום של ההטלה). לאחר שהחוט שקע מספר שניות והפסיק למשוך חוט מהשפולה יש לסגור את הקשת ולגלגל מעט את הידית עד שהחוט ימתח, כך יהיה ניתן להרגיש את אכילות הדג בצורה הטובה ביותר, מומלץ לשים את האצבע על החוט בכדי להרגיש את האכילות. עם הדיג חלש ואין הרבה אכילות ניתן לשים את החכה בסטנד מתאים ולוודא שהחוט מתוח למדי.
    9. למי שמחזיק את החכה ביד יש למצוא את תנוחת האחיזה הנוחה ביותר עבורו. אני, אישית, מעדיף למקם אותה מתחת לבטן (היכן שיש קיפול שמתיישבים).
    10. כעת אנו ממתינים שדג יאכל, כשהחוט נותר מתוח ככל שנוכל (תלוי ברוח, בגלים, בגודל המשקולת ובעובי החוט). במידה ויש אכילה, הגיבו במשיכה נגדית, חזקה, אך לא מוגזמת, משיכת שוט (תנועת צליפה לאחור. נקראת הוקסט בשפת הדייגים), במידה ויש דג, גלגלו אותו חזרה אך לא במהירות מוגזמת שתגרום לו ליפול אלא במהירות סבירה, במידה ולא תפסתם ואתם סבורים שעדיין יש פתיון על הקרס (בייחוד כאשר דגים עם פתיונות קשיחים כגון סבידה/תמנון) ניתן לגלגל מעט, למתוח את החוט בשנית, ולהשאיר את הפיתיון במים זמן נוסף, ויתכן לזכות בתקיפה נוספת.
    11. יש לוודא כי הקלאצ’ אינו סגור לחלוטין משום שאם נתפוס דג גדול עלול לקחת את החכה למים מהסטנד או לקרוע את החוט.
    12. במידה ולא תפסנו דג, ונרצה לגלגל את החוט חזרה אלינו, משכו במהירות סבירה, מהירה יחסית. אם אנחנו דגים באזור סלעי יש לגלגל מהר יותר שנגיע לקרבת הסלעים על מנת שהחוט יצוף על פני המים ממהירות הגלגול וכך נמנע מתקיעה מיותרת בסלעים שמתחתנו.
    13. הביאו את החוט אליכם בזהירות (משיכות חזקות וצליפות עלולות להביא לכך שהמשקולת תעוף לעברנו במהירות ועלולה לגרום לפציעות לא נעימות לנו או לשכנינו לדיג).
    14. החליפו פיתיון והטילו את החוט למים בחזרה.

סרטון הסבר להטלת חכת רולר(מדקה 02:25):

סרטון עם הטלת חכה בהילוך איטי:

טיפים שימושיים נוספים:

שחרור קרס מסלע :

במידה ונתקעה לכם הקרס בסלע יש לפעול כך : בתחילה, יש להמשיך ולגלגל רגיל עד שאתם רואים שהקרס אכן תקועה ולא השתחררה מהגלגול, כעת, נסו למתוח ולשחרר את החוט במכה בתקווה שההרפייה הפתאומית תביא לשחרור הקרס, במידה וגם זה לא עזר יש למתוח את החוט ולהקפיץ את החכה לכיוונים שונים בכדי לבדוק אם הקרס תשחרר, במידה וגם זה לא עזר, עליכם לקרוע את החוט, הורידו את החכה כך שתהיה ישרה עם המים, סגרו את הקלאצ וגלגלו את החוט ככל יכולתכם, כעת שהחוט מתוח לכו לאחור עד שהחוט יקרע, פעמים רבות במהלך ניסיון לקרוע את החוט הקרס תשתחרר, במידה והחוט אכן נקרע פשוט קשרו את החוט מחדש, בדר”כ מה שנקרע הוא רק חוט התלאי והעופרת נשארת וזאת משום שחוט התלאי הוא דק וחלש יותר מהחוט המוביל וקריעת הקרס לא קןרעת אותו.

מצופי זריקה :

מצופי זריקה הם בעצם מעין משקולות צפות, אביזר שימושי מאוד בדיג פתיונות על פני המים, ומאפשרים לנו למעשה מעין לזרזר על פני המים עם חכת חוף רגילה ופתיון במקום דמוי (ניתן לעבוד גם עם סקווידים במצופי זריקה). היות שחכות חוף הם כבדות יותר מחכת זרזור ממוצעת הרי שדיג שכזה מעייף למדי.
מצופי הזריקה יעילים במיוחד כדי לדוג דגים שניזונים וחיים גם על פני המים (טרחונים, שפיצים, חניתנים וכו’).

דוגמא למצופי זריקה נפוצים:

נקשור על החוט הראשי של הרולר (החוט המוביל) את המצוף זריקה ולמצוף הזריקה חוט של כ- 2 מטר שבסופו קרס ופתיון.
הפתיון המומלץ ביותר הוא תולעים שגם מצריכות שימוש בקרס ייעודית לתולעים עם זיזים נגדיים בחלקן העליון כדי למנוע מהתולעת להחליק מהקרס בגלגול.
בשיטה זו ניתן לתפוס בקלות כמויות יפות של שפיצים וחניתנים בעיקר.

לאחר השלכת המצוף זריקה יש לגלגל במהירות איטית-בינונית את החוט כך שהקרס תצוף על פני המים ותשאיר אחריה שובל של ריחו המושך של הפיתיון, דגים שיעברו בסביבה יתקפו את הקרס בכדי לבלוע אותה וברוב הסיכויים הדג יתפס משום שדגים אלו לרוב אוכלים תוך כדי שחייה מהירה מצידו וגלגול נגדי מצדכם, דבר שינעץ את הקרס בפיו חזק מאוד. (לחניתנים מומלץ לעבוד בשיטה שונה, לחצו לפרטים נוספים)

הדגים שבד”רכ תופסים בשיטה זו הם דגים ממשפחת הצניניות (טרולוסים, תרחונים ואוט אוטים), בומחיות, ואף טונות, כולן בעונת בנודדים בתחילת ובמהלך החורף וכן מעט דגים מקומיים הניזונים על פני המים.
שיטה זו גם טובה בכדי להציב קרס בגובה כלשהו במרכז המים (מעין דיג בולונז), פשוט שימו את אורך החוט של הקרס כעומק הגובה מהמים שבו תרצו שיעמוד הפיתיון וכך לתפוס דגים שחיים וניזונים במרכז גובה המים.
מומלץ לקנות מצופי זריקה בגווני אדום עז (זוהר), משום שלאלו הכי קל לשים לב במים, ביום ובלילה.
הערה : במידה ואין לנו צורך בסטיקלייט, אנו ממליצים שלא לקנות מצופי זריקה שיש בהם מקום לסטיק לייט כמו זה שמופיע בתמונה למטה מצד ימין משום שהם לא שימושיים והמקום הבולט לסטיק לייט הורס את צורתו האוירו-דינאמית של מצוף הזריקה ולכן פוגע במרחק הזריקה.

 

תחזוקת הציוד:

תחזוקת החכה

לאחר כל יציאה לים יש לשטוף את החכה והרולר היטב עם מים מתוקים ולייבש עם מגבת.
אם נכנס חול לחכה יש לפרק את הפקק בתחתית החכה ולשטוף עם מים מלמעלה כדי שכל החול יצא מחכה.

תחזוקת הרולר

ההבדל בין רולר טוב לרולר מקולקל הוא אופן תחזוקתו, יש לשמור על תקינות הרולר, כדי שלא יתקלקל, יתקע או יאכזב ברגע האמת ויחזיק שנים רבות:
1. לאחר כל דיג יש לנער את הרולר מחולות, לאחר מכן יש לשטוף אותו היטב עם מים מתוקים ולנער היטב ולגלגל את הרולר על ריק על מנת שיצאו המים.
2. יש לייבש את הרולר עם מגבת ולאחר מכן להניח לו להתייבש זמן מה באוויר הפתוח או בשמש.
3. אחת למספר חודשים (בהתאם לכמות ולתנאי השימוש) יש לפתוח את הרולר פירוק בסיסי (ראה הדרכה כאן) ולרסס את כל חלקיו בתרסיס סיליקון או בתרסיס ייעודי לרולרים שמייצרות חברות הרולרים השונות (דאיווה, שימאנו וכו’).
4. אחר לשנה, או לפני צורך, יש לבצע פירוק משני (פתיחת בית גלגלי השיניים היכן שמשתלבת הידית) להסיר חול, בוץ שמנוני או גריז עם חול , לרסס קלות בתרסיס סיליקון או תרסיס יעודי אחר, למרוח גריז על גלגלי השיניים של הרולר ולהרכיב אותו בחזרה בסדר הנכון (ניתן להיעזר בתרשימי הרכבה שמגיעים עם הרולר או לפרק ולהרכיב את הרולר בליווי סרטון הדרכה מתאים ביוטיוב לדגם הספציפי של הרולר.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *