ז’ירז’ור – מא’ ועד ת’ – חלק שישי: עונות השנה, מזג אויר ותנאי הסביבה

מצב הים, עונות השנה והסביבה הם ללא ספק הגורם המשפיע ביותר בזירזור.
מרבית הדגים שנתפסים בארץ בזירזור הם נודדים שמגיעים בתקופות מסוימות.
כדי לטרגט באופן מיטבי דגים מסויימים נצטרך לדעת היכן למצוא אותם בחוף (כגון לברקים בקצף) או באילו שעות ביממה.
הבנת הסביבה בה אנחנו דגים לא פחות חשובה מהציוד שאנחנו דגים איתנו ותבטיח שנוכל למצוא את המקומות הטובים ביותר כל פעם שנלך לים.
במדריך זה נלמד על השפעת כל אלו על הדיג: העונה, הגלים, הרוחות, צלילות/עכירות המים, הזרמים, הגאות והשפל, אור הירח או תאורה מלאכותית.

זהו החלק השישי במדריך המלא לז’ירז’ור, לצפייה ברשימת כל החלקים לחץ כאן.

חודשי השנה

את עונות הדיג העיקריות לזרזור ניתן לחלק ל-3: 1. חורף (ספטמבר-מרץ), 2. קיץ (אפריל-אוגוסט), 3. דגים של כל השנה.

עונה 1: העונה החזקה: אמצע ספטמבר – אמצע מרץ.

בעונה זו מגיעים מרבית הטורפים הנודדים הגדולים (כגון: פלמידות ופלמודים(פלמידות ענק מעל 5 ק”ג), אינטיאסים, טוניות (טונה שחורה), דוראדו, בומחיות (שפיץ),

זוהי שעתם הגדולה של דייגי הזירזור בו קיים הסיכוי הגדול ביותר לתפוס הרבה דגים, וגדולים באופן יחסי ליתר השנה. בעונה זו מקובל יותר לעבוד עם סט זירזור בינוני-כבד כדי שנוכל לטרגט את הדגים הגדולים וגם להוציא אותם מהמים בזמן קצר כדי שנוכל לחזור לדוג מהר יותר.

עונה 2: העונה החלשה: אמצע מרץ-אמצע ספטמבר.

בעונה זו לרוב נתפוס דגים של כל השנה, אך גם דגים שמגיעים בעיקר בתקופה זו כגון: טרחונים (החל מאמצע יוני), טלוויזיות (החל מיוני), בייבי אינטיאס (אוגוסט-ספטמבר).

בעונה זו נהוג יותר לעבוד עם סט זירזור לייט-אולטראלייט כדי שנוכל לעבוד עם דמויים קטנים יותר שיעילים יותר בעונה זו ובכדי ליהנות יותר מהפייט שנותנים הדגים הקטנים יחסית שפורטו.

עונה 3: דגים של כל השנה: סרגוסים (יותר חזק בקיץ), ברקודות (יותר חזק בחורף), גומבר (יותר חזק בקיץ), לברקים (יותר חזק בקיץ), לוקוסים (קטנים,יותר חזק בקיץ. גדולים, יותר חזק בחורף), מוסר(יותר בקיץ), אוטאוט(בעיקר בסתיו-קיץ), חניתנים.
דגים אלו נמצאים לאורך כל השנה, כאשר יש תקופות שהם פעילים יותר, כפי שצוין, חשוב להתאים את הציוד ושיטת הדיג לדג שמטרגטים (לדוגמא: אם הולכים על לוקוסים גדולים, נעבוד עם ציוד כבד וחזק, קלאץ סגור שלא ימשוך אותנו לסלע. אם הולכים על טלויזיות נעבוד עם דמויים קטנים מאוד, מינו וגיגים, בגוונים טבעיים וכו’)

מצב הים – גלים, רוחות, ראות, זרמים, תוואי השטח.

מצב הים משפיע מאוד על הדמויים שנשתמש בהם ועל הדגים שכדאי לטרגט.

גלים

ים שקט מאוד (פלטה ועד 40 ס”מ)

ים רגוע מאוד מאופיין לרוב בראות גבוהה. משמעות הדבר שהדגים מבחינים יותר טוב בדמויים ולכן חשדנים יותר. נדרשת עבודה טובה עם הדמויים כדי לדמות טרף באופן מיטבי כדי שנצליח לתפוס היטב בים שכזה (לפחות בחלק מהדגים).

ים בינוני-נמוך (ים “עובד” גלים בין 40-80 ס”מ) – הים האהוב על המזרזרים.

ים זה אופטימלי לדיג שבו קל לעבוד עם כל הדמויים וניתן גם להבחין בנוכחות של דגים בגלים החולפים.

בים בינוני (“עובד”) הגלים הופכים את הקרקע וגורמים לפיזור של מזונות שקבורים בקרקע. הדבר מביא להתרכזות של דגים קטנים רבים בקרבת החוף על מנת לאכול. בעקבות הדגים הקטנים גם הדגים הגדולים יותר מגיעים ולהם בדיוק אנחנו מחכים.

ניתן לעבוד עם כל סוגי הדמויים.

ים בינוני-גבוה (גלים בין 80-120 ס”מ)

ים בינוני גבוה הוא גם טוב לדיג אך בדרך כלל מלווה ברוחות חזקות למדי שמקשות עלינו לעבוד עם דמויים קלים (ובעיקר טופווטרים ומינו שאינם אווירודינמיים ושהם גדולים ביחס למשקלם). בנוסף, בים שכזה נתקשה לעבוד עם טופווטרים משום שבהקפצות הם עלולים לקפוץ מחוץ למים יותר ממה שהיינו רוצים.

בים שכזה נעדיף לעבוד עם דמויים קטנים אך כבדים (גיגים/ניקלים וכן סטיקבייטים שוקעים כבדים ככל הניתן). כמו כן, נעדיף דמויים בעלי צבעים עזים שיבלטו יותר בים שכזה.

ים סוער (גלים מעל 150 ס”מ) – ים קשה ואף מסוכן לדיג.

כמו בים גבוה, ים סוער מלווה בדרך כלל ברוחות עזות מערביות (שמגיעות מכיוון הים) ולכן קשה מאוד לדוג בו.

בימים כאלו ניתן לנסות את מזלנו בתוך מעגן כגון מרינה או נמל והשתדל לעמוד כך שהרוח תגיע מאחורינו (גם הרוח תהיה חלשה יותר בגלל שובר הגלים).

רוחות

במרבית המקרים יש מתאם בין הרוחות לגלים, כלומר שהרוחות חזקות, מערביות, גם הים יהיה בדרך כלל סוער מאוד.

הרוח מוגדרת לפי הכיוון ממנו היא מגיעה, כלומר, רוח שמגיע מכיוון הים התיכון (מערב) היא רוח מערבית.

רוח מערבית חזקה היא הרוח שמקשה הכי הרבה על הדיג, הרוח מגיעה מולנו והדמויים עפים למרחק קצר משמעותית.

ברוח שכזו נעדיף לעבוד עם דמויים קטנים אך כבדים ככל הניתן, כגון גיגים וניקלים. ניתן לעבוד גם עם גיג’ הד או דמויים אחרים שהם כבדים ביחס לגודלם.

רוח זו, ככל שהיא חזקה יותר, בדרך כלל תלווה גם בים גבוה (גלים חזקים).

רוח מזרחית היא רוח אופטימלית לדיג, היא נותנת לנו רוח גבית ועוזרת להעיף את הדמויים למרחק גדול ממה שאנחנו מעיפים בדרך כלל.

רוחות צפוניות קלות יוצרות גלים קטנים על פני המים ומספקות תנאים טובים לדיג של דגים שונים (כגון אינטיאסים ולברקים).

רוחות דרומיות נחשבות על ידי דייגים רבים לרוחות לא טובות. שהן חזקות הן גורמות ליותר זרמים ומערבלות את הים והורסות את הראות. תחת נושא הראות ניתן למצוא שיטות להתגבר גם על זה.

רוחות צפוניות ודרומיות גורמות לנו לרוב לבטן בחוט שפוגעות לנו במתיחה של החוט ואופן השחייה של הדמוי כך שהדמוי יגרר בעל כורחו לכיוון הבטן שנוצרה בחוט מהרוח. אובדן המתיחה מביא גם לאובדן רגש מסוים ולכן כאשר רוחות אלו הן חזקות גם נעדיף לעבוד עם דמויים קטנים אך כבדים, כגון גיג’ים, ניקלים וכו’.

ראות

ים צלול – מומלץ להשתמש בדמויים בעלי מראה טבעי. יש להקפיד בעבודה עם הדמוי משום שחלק מהדגים יהיו חשדניים יותר. מומלץ להשתמש בשוק לידר מפלורוקרבון (שקוף במים ולכן הדגים לא יראו את החוט).

ים עכור (לאחר סערה) – מומלץ להשתמש בדמויים בצבע זהב או בצבעים עזים (בעיקר בטן כתומה זרחנית). מומלץ גם להשתמש בדמויים שעושים הרבה רעש במים כמו טופווטרים רועשים או ציקדות (שרוטטות במים).

ים עכור (בגלל ים סוער) – דמויים בעלי צבעים עזים (לדוגמא מינו לבן, כתום זרחני, לבן עם ראש אדום או נוצצים מאוד). כמו כן, טופווטרים רועשים.

ים עם ראות בינונית (המצב הנפוץ ביותר) – ניתן לעבוד עם כל הדמויים.

זרמים

הזרמים הם גורם משמעותי מאוד בדיג. תחלופת הזרמים החמים-קרים בעונות השונות מביאה לנדידה של הדגים בעקבותיהם וכך נוצרות לנו העונות של הטונות, הטרחונים, האינטיאסים ועוד. לדוגמא, האינטיאסים הגדולים נמצאים בעומק כבר החל מיולי. עם זאת, הם מתקרבים לחוף רק עם הזרמים הקרים שנכנסים החל מהסתיו ועד סוף החורף. הסיבה לכך היא שדגי פיתיון רבים שלהם (כגון שפיצים, קלמרים, טרחונים וכו’) מתקרבים לחוף עם הזרמים הקרים – והאאינטיאסים או טורפים אחרים – בעקבותיהם.

זרם מהותי נוסף חשוב הוא הזרם החוזר (באנגלית Rip current, נקרא גם “זרם פריצה” או “זרם סחף”). בכל חוף יש אזורים עם גלים ואזורים שנוצר בהם זרם חוזר שאיתו חוזרים מי הגלים לעומק. זרם זה גם אחראי למרבית הטביעות בחוף משום שהוא סוחף את השחיין לעומק ועוצמתו לא מאפשרת להתנגד לו.

ניתן לזהות בחוף את הזרם החוזר לפי הסימנים הבאים:

  • קטע בו אין גלים או שיש בו גלים קטנים בלבד שנוצרים בעיקר בגלל הרוח על פני המים.
  • הזרם החוזר מאופיין בעומק רב יותר ובמערבולות חול שנוצרות מהסחף החזק (מים כהים יותר או מלוכלכים מחול) – ולכן צבע המים בזרם שונה מהמים משני צדדיו.
  • לעיתים יופיע (בעיקר שהזרם חזק) פס לבן של קצף או לכלוך שנסחף חזרה לעומק (שעובר למעשה את קו הגלים וכך קל להבחין בו).

טורפים רבים ממתינים בקצה הזרם החוזר לדגי פיתיון שנסחפים מאזור החוף (או שבעצמם מחפשים מזון במערבולות החול שיוצר הזרם) ולכן זוהי נקודה מעולה לזירזור.

כאשר הזרמים חזקים במיוחד(רואים ממש זרימה לכיוון העומק), ניתן גם להשתמש בהם על מנת להכניס לעומק רב יותר דמויים צפים וקלים, פשוט להטיל על מרכז הסחף, לפתוח את הקשת ולתת לזרם לקחת את החוט.

 

תוואי השטח (קרקעית הים)

למעשה הגורם המשמעותי ביותר על סוג הדיג והדגים שנתפוס.

האם אנו דגים בסביבה סלעית ? בחוף חולי? בריף?

חשוב שנבין איזה דגים אנו צפויים לפגוש בכל סביבה ולהשתמש בדמויים מתאימים.

כמו כן, בחוף סלעי אנו צפויים לחוות יותר תקיעות בסלעים ולכן נעשה שימוש בדמויים מתאימים(לדוגמא טופווטרים) או שניקח את זה בחשבון (עבודה עם גיג ללא קרס אחורית או עם אסיסטים בלבד ולא משולשות). כך נשיג יותר דגים ונחסוך אובדן מיותר של ציוד וזמן דיג.

בחוף חולי לא נפחד מתקיעות בסלע ולכן נוכל “להעיז” יותר עם הדמוי, ניתן לו לרדת עד הקרקעית ללא חשש.

גאות ושפל

הגאות והשפל משפיעים על הדיג באופן משמעותי בעיקר בחופים עם ריפים (לדוגמא פלמחים, גבעת אולגה וכו’). הסיבה לכך היא שבמהלך השפל דגים רבים עוזבים את הריפים הבטוחים ויוצאים למים העמוקים שמעבר לריף. הטורפים גם יודעים זאת ולכן מחכים להם שם. לכן בשפל נעדיף לעמוד על גבי הריף עצמו ולזרוק למים העמוקים שמעבר לו. בשעת גאות שאזור הריף מתכסה במים מגיעים הטורפים גם למים הרדודים האלו בחיפוש אחר טרף ומציאות ולכן ניתן לזרזר מעל הריף מהחוף (עם דמויים צפים או שלא שוקעים הרבה) ולהגיע לתוצאות טובות.

זמני המעבר בין הגאות לשפל הם גם זמנים טובים לדיג משום שיש הרבה תנועה של דגים ולכן הטורפים מגיעים גם הם בעקבות דגי הטרף שלהם.

תאורה בלילה – ירח  פרוזקטורים

תאורה טבעית – ירח

ישנן תיאוריות רבות לגבי השפעת הירח על הדיג. בגדול, ככל שהירח מלא יותר, הוא מאיר יותר את פני הים, וכך הראות במים נוטה להיות טובה יותר ולטורפים קל יותר לצוד. השימוש בדמויים במצב כזה צריכה להיות בדומה למה שהיינו עובדים בים צלול, כלומר, דמויים בעלי מראה טבעי, עבודה מוקפדת ושימוש בשוק לידר מפלורוקרבון. משום שלטורפים קל יותר לדוג הם גם יהיו יותר פעילים בלילות שכאלו ולכן נעדיף לדוג לקראת שקיעה או בלילה ולא בזריחה.

בלילות ללא ירח צבע הדמויים פחות משמעותי ונעדיף להשתמש בדמויים רועש או רוטט שימשוך תשומת לב. בלילות אלו גם נעדיף דיג בזריחה משום שסביר שהטורפים אכלו פחות ולכן יהיו פעילים יותר בשעות הבוקר והזריחה בדגש.

תאורה מלאכותית – פרוז’קטורים

בחופים/שוברי גלים רבים בארץ יש פרוז’קטורים שמכוונים לעבר המים, לרוב כאלמנט נוף דקורטיבי (לדוגמא בטיילת או במרינות עם תאורה שמעירה על הים). תאורה זו בלילה מושכת אליה דגיגים קטנים רבים, בעקבותיהם יגיעו גם הטורפים כגון הסבידות והקלמרי ואז גם דגים טורפים גדולים. באזורים אלו מומלץ מאוד לזרזר גם בלילה (בהשוואה לאזור אחר שאינו מואר). יש להיערך על ידי עבודה כמו בלילה עם ירח מלא ולקחת בחשבון שלדגים יש ראות טובה יותר ולכן הם גם יהיו חשדניים יותר. באזורים מוארים מלאכותית אלו גם קיים סיכוי גבוהה משמעותית לרתיכות (התנפלות של טורפים על להקת דגיגונים על פני המים). לפרטים נוספים על דיג בזמן רתיחה לחץ כאן.

להגיב

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *