בשעה טובה תפסנו דג. איך נלחמים עם הדג כדי לא לאבד אותו?
מה לעשות ולא לעשות במלחמה עם דג?
איך להוציא אותו מהמים מבלי לסכן את עצמנו או את הציוד שלנו?
איך לטפל בדג לאחר שהוא בידנו כדי להפיק ממנו את המירב?
בחלק זה נסביר על כל זאת ועוד.

פייט (מאבק) בדג

לרשותכם הסבר קצר (הרחבה נוספת בקרוב):

שלב מקדים: כיוונון עוצמת ההתנגדות של הקלאצ’ (דראג DRAG של הרולר) – לפני או אחרי כל הטלה של החכה, חשוב מאוד לבדוק את עוצמת הכיוונון של הדראג.
חשוב לראות שניתן להוציא חוט בקושי יחסי אך לא בקושי כזה שעלול לגרום לפיצוץ של החוט ברגע שנקבל תקיפה רצינית.
כאשר אנו מטרגטים לוקוסים חשוב עבוד עם חוטים חזקים מהרגיל ולסגור את הקלאצ’ משום שברגע שהלוקוס מרגיש שהוא ננעל הוא מנסה לברוח חזרה לסלע שלו ואנחנו צריכים לעצור אותו לפני שיגיע (אחרת יהיה קשה מאוד עד בלתי אפרי להוציא אותו משם).

אז אנחנו דגים לנו, מקפיצים ומפעילים את הדמוי כמו שצריך…ואז, לפתע, מכה חזקה עוצרת אותנו. דג נגס בדמוי.

בשלב הראשון, ניתן לו הוקסט קטן (משיכה נגדית קטנה) כדי להבטיח נעיצה טובה של הקרס בפה הדג.
חשוב שלא לתת משיכה חזקה מדי משום שהיא יכולה לגרום לעקירה של הקרס מפה הדג (בייחוד אם הוא תפוס בקושי) או לקריעה של בשר/פה הדג שתפס.
חשוב להבהיר כי גם אם במקרה במשיכה הזו גרמנו לדג להשתחרר אז זה אומר שהוא לא היה תפוס טוב וסביר שהיה משתחחר בהמשך הפייט.

בשלב השני, לא נקשה על הדג, ניתן לו לקחת חוט. אם הדג גדול במיוחד או שלא כיווננו את הדראג לעוצמה חזקה מספיק ניתן לחזק מעט את הדראג.
שימו לב: משחקים עם כיוון הדראג במהלך הפייט הוא מהסיבות הנפוצות ביותר לאובדן דגים ולכן נעדיף להימנע ככל שניתן.הדג לוקח חוט ואנחנו אוספים. אופן האיסוף נעשה באופן הבא. אנחנו מושכים את החכה והדג כלפי מעלה. כאשר הגענו עם קצה החכה למעלה נתחיל לרדת עם החכה ונגלגל מהר.
שימו לב: חשוב לשמור בכל רגע נתון מתח עשל החוט ישירות מול הדג. הרפייה של החוט ולו לרגע עשויה לגרום לדג לנער את ראשו ולהעיף את הקרסים.
כל עוד הדג חזק והחוט/הדראג שלנו חלשים ממנו הוא למעשה יקח חוט. אנחנו לא מושכים חוט כאשר הדג מתחיל בספרינטים (ריצות פתאומיות ומהירות). כל התנגדות מצידנו בשלב זה עשויה לפוצץ את החוט.
אם יש דייגים רבים מסביבנו ניתן לבקש מהם להוציא את החוטים שלהם כדי למנוע סיבוכים מיותרים.
בלשב זה אמור לצאת יותר חוט מהרולר מאשר להיכנס. זהו השלב בו הדג מתעייף לאט לאט.

שלב שלישי, תחילת איסוף הדג, לאחר שהדג לקח לנו כמות מסויימת של חוט ואנחנו מרגישים שהוא נחלש אנחנו מתחילים להביא אותו חזרה אלינו.
צריך להיזהר שלא לחצות כבלים או עמודים למיניהם משום שהחוט עשוי להיקרע בקלות במגע איתם.
בשלב זה אנחנו מארגנים אביזר הרמה כמו גנצ’ או רשת הרמה וככל שיש אפשרות – מבקשים מחבר לבוא לעזור.

שלב רביעי, הדג כבר קרוב אלינו, במידה ומדובר בדג להקה (כמו דוראדו) לא נמהר להוציא אותו נגיד לדייגים מסביבנו לזרוק מעבר למרחק שהדג נמצא בו.
ההסבר לכך הוא שדגי להקתיים יעקבו לעיתים קרובות אחרי הדג הנעול (במחשבה שהוא נלחם בטרף רציני והם גם רוצים).
דייגים שיזרקו בסביבת הלהקה יוכלו לנעול ככה דגים נוספים ממנה ולמעשה אף להוציא כך את רוב הלהקה.
ברגע שדייג אחר נינעל כמו שצריך אנחנו יכולים להתקדם בהוצאת הדג והוא בתורו גם ימתין שדייג אחר ינעל לפני שיוציא את שלו.

שלב חמישי, הדג כבר ממש בקרבתנו כ1-3 מטר מהמזח, חוף או סלע. בשלב זה הדג מבין שדינו נחרץ ומנסה להגדיל את המאבק מולנו.
אם התשנו אותו כמו שצריך הוא פשוט יסתובב סביב החוט עד אפיסת כוחות.
בשלב הזה נבקש מהחבר שעוזר לנו לחכות בסמוך עם אביזר ההרמה ולאסוף את הדג שהוא רואה הזדמנות טובה לכך.
לא להשתולל עם הגנצ’ או רשת ההרמה כדי למנוע פגיעה בחוט שלנו או סיבוך של החוט עם האביזר.

שלב שישי, הוצאה של הדג מהמים ואבטחתו. לעיתים קרובות ביציאה הדג יצליח לנער את הקרס ממנו
ולכן חשוב לתפוס אותו היטב עם אביזר ההרמה ולתפוס אותו עם מגבת , יד או כל אמצעי אחר כדי להבטיח שהוא כבר לא יברח.
אם מדובר בדג שאנחנו מתכוונים לשחרר יש להימנע מהרמתו באמצעות הגנצ’ שכן זה יגרום לו לפציעה קשה עד קטלנית וגם עלול לגרום לו לזיהומים בהמשך.

שלב שביעי, הערכת הדג, עלינו להבין אם הדג ראוי לשמירה, מומלץ שלא לשמור דגים מתחת לגדלי המינימום המומלצים במגדיר הדגים.
אם הדג אינו ראוי לשמירה יש לשחררו למים תוך אישושו, כלומר, הדג עבר עכשיו פייט ארוך והוא מותש. לעיתים קרובות, אם לא נאושש אותו הוא עלול למות על אף ששחררנו אותו מיד בחזרה.
הדרך לאושש דג היא לתפוס אותו בזנב היטב ולדחוף אותו קדימה כנגד המים כך שיכנסו לו מים לזימים והוא יקבל אספקת חמצן חשובה.
יש להמשיך לעשות זאת עד שהדג יתאושש מעט ויהיה מספיק חזק כדי לדפוק ניעור ולברוח מהאחיזה שלכם בזנב שלו.

במידה והחלטנו לשמור את הדג יש להתקדם לחלק הבא:

שמירת הדג בטריות ואיכות מירבית

מרבית הדייגים שתפסו דג ישמרו אותו באחד מהדרכים הבאות:
– השלכה לדלי מלא בחציו במים מהים עם דגים גוססים/מתים נוספים.
– ישימו אותו בשקית ניילון בתיק
– ישחילו אותו על השחילר שלהם.

אמנם דרכים אלו פשוטות ויעילות אך הן פוגעות באופן משמעותי באיכות הדג ובהנאה שלנו ממנו בארוחה בה יוגש.
חשוב להבין את התהליכים שעוברים על דג שנתפס על מנת שנוכל לנהוג בהתאם ולשמור על איכות הדג.
מדריך זה נכתב בסיוע גולשים בקבוצות דיג בווטאסאפ.

דג שנתפס נכנס למצב קיצוני של לחץ. בזמן הזה הדג מפריש כמויות גבוהות של קורטיזול וחומצה לקטית מה שהופך את בשרו להרבה פחות איכותי, נוקשה ולא טרי. בנוסף הדם שנספג בבשר הדג הופך את הבשר לחומצי ומקצר את חיי המדף של הדג.

פעם היינו תופסים דג ומשאירים אותו לפרפר למוות שעות בשקית או בדלי עם מים דלוחים שגורמים לדג להתקלקל. זו הדרך הכי לא מתאימה לטיפול בדג! כי כך נקבל דג מאוד לא איכותי ואם ננסה לטעום ממנו במצב נא מייד נרגיש בטעם הלוואי.

ישנה דרך מסורתית בתרבות היפנית שנקראת ikejime (איקי ג’ימי) שמתארת טיפול נכון בדג.

השיטה מבוססת על השלבים הבאים:

1. הימום הדג על מנת שנוכל לטפל בו בנוחות – מומלץ לתת מכה חזקה מאוד בראש מעל העיניים עם מקל גדול או מוט מוצק אחר. זה יגרום לדג לאבד את ההכרה ולהירגע.
2. הריגה מיידית של הדג (בתוך דקה מהרגע שהוצאנו אותו מהמים) באמצעות החדרת עצם חד למרכז הגולגולת שנמצא כמה מ”מ מאחורי העיניים והזזתו על מנת להרוס את מוח הדג, או קריעת מערכת העצבים הראשית בעזרת צינור פלדה דק שמחדירים למערכת העצבים. פעולה זו חשובה על מנת שמערכת העצבים תפסיק לשלוח אותות מצוקה לשאר חלקי הגוף שיפרישו עוד קורטיזול וחומצה לקטית.
   
   
3. חיתוך זימים + זנב
   בדגים ממשפחת הטונות/פלמידות וכו’ מומלץ גם לנקז את הדם על ידי החדרת סכין מאחורי סנפיר הצד באלכסון לכיוון חזית הדג.
   אם פגענו בנקודה הנכונה הדג ידמם באופן מסיבי ויאבד את כל הדם שלו בצורה מהירה מאוד שתחסוך לדג סבל ולנו פגיעה באיכות הבשר.
   ניתן לדעת שהצלחנו בשלבים הקודמים אם הדג מת מיד ונהיה רפוי (יתכנו עוד מעט פרפורים לא רצוניים של הדג בגלל העצבים).
4. שטיפה מהירה של הדג במים (עדיפות למים מתוקים אך אם אין אז גם מי מלח זה בסדר).
   אם קיימת אפשרות אנחנו גם ממליצים בחום לנקות את הדג כבר בשלב זה (הסרת קשקשים ואיברים פנימיים).
   פעולה זו גם תתרום לשמירה על איכות הדג ותחסוך לנו ולמשפחתנו הרבה לכלוך בכיור הביתי (שגם תתרום לנכונותם לתחביב שלנו).
5. אחסון בקרח/מי קרח עד סוף הדיג. – מומלץ להכין קרחונים גדולים בחינם (לדוגמא במיכלי קוטג’) שנוכל להשתמש בהם כקרחונים עבור הדגים ויתר השתיה/המזון שלנו שדורשים קירור.

כפי שהסברנו, הריגה מהירה של הדג תקטין את הסבל שלו ותשפר את איכות הבשר שלו.

ככל והשיטה מסובכת מדי עבורנו מומלץ להרוג את הדג מיד כך: מכה חזקה או כמה בין העיניים עד שהוא מתחיל בפרפורים לא רצוניים (פרפורי מוות). י לוודא שזה עבד ושהדג אכן לא מראה סימני חיים לאחר כחצי דקה.

לאחר הריגתו יש לשמור אותו בקרח או בכלי מצונן

במידה ומדובר בדג ממשפחת הטונות ו/או הצניניות מומלץ לנקז לדג את הדם על ידי חיתוך הזנב והסרת הזימים (מומלץ גם להחדיר סכין מאחורי מכסה הזימים עד לאמצע עומק הדג. אם פגענו במקום הנכון נראה זרם חזק של דם מהדג).