בולונז (חכת מצוף עם רולר)

חכת בולונז (bolognese) היא למעשה שילוב בין חכת מצוף (חכה טלסקופית ארוכה וגמישה מאוד) לחכת רולר (בעלת טבעות ורולר).
תוספת הרולר לחכת המצוף מאפשרת לנו ליהנות מהיתרונות של שתי השיטות: לדוג דגים גדולים יותר, במרחק גדול יותר ובנוחות גבוהה יותר.
על החוט מותקן מצוף ששומר את הפתיון בגובה מסוים שאנחנו קבענו. מצוף זה רגיש לאכילות הדגים ובאמצעותו אנו יודעים מתי הדגים אוכלים ומתי למשוך את הדג.
במאמר זה נפרט מא' ועד ת' איך להתחיל, אביזרים נדרשים ומומלצים, איך לסדר, איך להטיל, איך לעבוד עם דג, איך להחזיר חוט ועוד.
שימו לב: מדריך זה מתייחס לדיג במים מלוחים. לחצו כאן עבור המדריך למים מתוקים.

הבולונז קרוי על שם מקום הולדת השיטה – אזור בולוניה באיטליה. השיטה הגיעה לארץ לפני זמן רב (סביבות שנות ה70-80).
בתחילה לא היה ניתן למצוא ציוד מתאים ולכן מרבית החכות הראשונות היו חכות בוס שהצמידו להן תפס רולר וטבעות של חכת רולר.
דיג עם חכת בולונז ניתן לבצע בכל מקום – חוף, ריף, מזח, שובר גלים וכו’.

בדיג בולונז אנו משתמשים בחכה עם טבעות ורולר. היתרונות של שימוש בחכת בולונז הם אלו:

• מאפשר מאבק עם דגים גדולים (שאם לא ניתן להם לקחת חוט פשוט יקרעו לנו אותו).
• מאפשר להטיל רחוק יותר מחכת מצוף רגילה (וגם לעמוד רחוק יותר מהמים במידת הצורך).
• מאפשר להרים את הדג אלינו גם מגובה רב (שימושי מאוד בדיג ממזח או שובר גלים גבוה).

 

ציוד חובה

בכדי שנבין טוב יותר את כל ההסברים בהמשך נתחיל בפירוט של הציוד הנדרש לדיג פתיונות עם חכת מצוף:

סט דיג בסיסי – מורכב מחכה + רולר(בדיג בולונז בלבד) + חוט ראשי מניילון.

חכה – חכות בולונז מגיעות לרוב באורכים של 5-8 מטר (יש גם חכות קצרות/ארוכות יותר אך הן אינן נפוצות).
האורך המומלץ ביותר הוא 6 מטר (משום ש-5 מטר ומטה עלול להיות קצר מדי לצרכינו ו-7 מטר ומעלה מסורבל מדי)
בחירת אורך החכה מושפע ממספר גורמים:

• מקום הדיג וקרבתו לקו המים – ככל שנהיה רחוקים יותר נעדיף חכה ארוכה יותר
• יכולת אישית – חכות ארוכות הן כבדות יותר וקשה לעבוד איתן לאורך זמן. כמו כן, בימים עם רוחות חזקות תפעול חכת מצוף ארוכה הופך להיות אתגר אמיתי. גם לילדים ניתן חכה קצרה וקלה שיהיה להם נוח לתפעל אותה.
• ניסיון אישי – למי שדג בעבר בחכת בוס רגילה מומלץ להשתמש בניסיון שלו כדי לבחור חכה שתהיה נוחה עבורו.

מומלץ מאוד ללכת לחנות להרגיש את החכה, לצאת איתה מחוץ לחנות, לפתוח את החכה ולהרגיש איך היא מרגישה ביד, המשקל, התנגדות לרוח וכו’.

חכות בולונז מיוצרות מחומרים שונים, הנפוצות שבהן הן חכות פיברגלאס (fiberglass, או פיבר בקיצור) שהן קשיחות וזולות יותר באופן משמעותי (30-150 ש”ח לפי האורך), וחכות קרבון שהן קלות יותר באופן משמעותי וגמישות יותר אך מחירן גבוה מאוד בהשוואה לחכות פיבר גלאס (1000-200+ ש”ח לפי האורך, החברה והאיכות).
כיום ניתן למצוא באיביי/עלי אקספרס גם חכות קרבון/פיבר במחירים נמוכים מאוד (עשרות שקלים בלבד), אך איכותן לא ידועה.
שימו לב: גם החכות מאיביי/עלי אקספרס הן חזקות למדי ויוכלו לעמוד בדיג רגיל פה בארץ (בים התיכון לפחות).

למי שזוהי שיטת הדיג העיקרית עבורו, ומכיוון שמחיר הציוד בדיג זה הוא נמוך למדי, נמליץ לרכוש חכה בארץ. ניתן למצוא דגמים מסויימים מצוינים במחירים משתלמים (לדוגמא : מקל בולונז Bolo standard II של חברת Siweida, יעלה כ-220 ש”ח לחכת 6 מטר, מדובר בחכה זולה אך חזקה שניתן להניף איתה דגים של קילו ואף יותר אלינו בלי חשש שהיא תישבר (לא שאנחנו ממליצים לעשות זאת).

רולר – רולרים קטנים עד 2000 (בדאיווה – עד 1500).
הרולר הוא שמייחד את חכת הבולונז מחכת מצוף רגילה. כפי שציינו קודם הרולר מאפשר הטלה של המצוף והפתיונות למרחק רב יותר (כך שנוכל לזרוק רחוק יותר או לשבת רחוק יותר מקו המים), ניהול מאבק עם דג גדול שצריך לקחת חוט ולנהל עימו מאבק כדי להוציאו.
במידה ואנו מטרגטים לרוב דגים קטנים (סרגוסים, אראסים וכו’) ניתן להסתפק ברולר בעלות של כמה עשרות שקלים (עד 100 ש”ח), לדוגמא:

במידה ואנו מטרגטים דגים גדולים יותר (כולל לוקוסים או בורים גדולים מאוד) נעדיף להשתמש ברולר איכותי יותר בסביבות ה200-300 ש”ח, לדוגמא:

הרולרים הפרש המחירים מהותי ולכן עדיף להזמין מחו”ל.

חוט ראשי – לחוט ראשי – חוט ניילון שקוף 0.18-0.25 (חוט טוב וחזק, לדוגמא: TRABUCCO).
לחוט של הקרס נמוך יותר ובהתאם לראות במים. ככל שהראות טובה יותר נעדיף לעבוד עם חוט דק יותר, ולהיפך.

חוט לקרסים (לתלאי) –  נשתמש בחוט 0.16-0.2 לקשירת הקרסים. חשוב שיהיה איכותי ושיהיה בעל טסט נמוך משל החוט הראשי כך שבמקרה של תקיעה בסלע או קריעה מכל סיבה שהיא נאבד רק את התלאי ולא את כל החוט הראשי עם המצוף והמשקולות – יאלץ אותנו לקשור הכל מהתחלה. לחצו כאן להזמנה מאיביי 150 מטר ב-44 ש”ח. שימו לב: גם פה, פער המחירים קטן יחסית ולכן עדיף לקנות בארץ.

מצופים – ישנם סוגים רבים של מצופים. הסוג הפשוט והנפוץ ביותר(מצוף ביצה) יתאים לנו לרוב הדגים (שימו לב: לבורים יש שיטה שונה – יפורט בהמשך). לא חובה להשתמש במצופים שטוחים או מיוחדים, המצוף הקטן (2 גרם) רגיש מספיק לכל נגיעה.
בים סוער או שהרוח נגדנו ניתן להשתמש במצופים גדולים יותר כדי שיהיה לריג משקל ונוכל להעיף אותו למרחק רב יותר.
שימו לב שיש לשים משקולות בהתאם על מנת שהמצוף ישאר רגיש לכל נגיעה קטנה של הדגים.

משקולות – משקולות “פקמן” הן הנפוצות ביותר בדיג עם חכת מצוף (נקראות כך על שום צורתן שדומה לפקמן). את עופרות אלו נלחץ על גבי החוט במיקום הרצוי והם ישארו במיקום זה באופן קבוע.
ניתן ומומלץ גם לעבוד עם משקולות חרוטיות קטנות שיש להן חור ומעבירים דרכו את החוט כך שהמשקולת נותרת חופשית וכך אנו משפרים את הרגישות לנגיעות של הדגים.
מומלץ לקנות חבילה עם מספר גדלים כך שנוכל לשחק עם המשקל המדויק שאנחנו רוצים להתקין על גבי החוט (כ-10 ש”ח מעליאקספרס).

קרסים – מומלץ לעבוד עם קרסים טובות וקטנות. קרסים של הייבוסה (בלאק ניקל מס’ 8 לדוגמא) לא יתעקמו במאבק גם עם דג גדול.
נעבוד עם קרסים קטנות גם שאנחנו מטרגטים דגים גדולים משום שגם דג גדול יבלע קרס קטנה ואם היא איכותית היא תעמוד במאבק.
כך נוכל לטרגט טווח רחב של דגים – מאראסים קטנים, דרך סרגוסים בינוניים ועד בורים ענקיים של מספר ק”ג ללא צורך בהחלפה של הקרסים.
כאשר אנחנו מטרגטים דגים קטנים יותר (כגון בננות או ארסים) ניתן לעבוד עם קרסים קטנות יותר.

ניתן גם לעבוד עם קרסים מוכנות (לקשור כל אחת בנפרד ולהלביש על הלולאה/טבעת/סיכה) אך קחו בחשבון כי במרבית הקרסים המוכנות החוט עבה מאוד ביחס לקרסים (ניתן למצוא קרס 8 עם חוט0.35 וכו’) וזה פוגע ביעילות כי הדג רואה את החוט ולכן חשדן יותר.

פתיון – ניתן לדוג עם חכת בולונז בכל פתיון לרבות דיג עם בצק/מצק מסטיק/ פילוטה(תערובת פתיון) שקשה יותר לעבוד איתם ברולר.

 

אביזרים מומלצים לדיג עם חכת בולונז:

לחכת בולונז יש אביזרים שנועדו לשפר את השימוש בה :

סטיק לייט (Stick Light) או בעברית, מקל-אור – הסטיק לייט הוא מקל קטן באורך כ- 4 ס”מ ויותר שבתוכו יש חומרים שכאשר הם באים במגע הם יוצרים זוהר שנמשך כ – 10 שעות.

הסטיק לייט הוא פתרון טוב למי שדג בלילה ולא יכול לראות את המצוף שלו בכדי לזהות אכילות של דגים, במקרה שכזה, פשוט משתמשים בסטיק לייט במקום הקיסם שמחזיק את המצוף במקומו. יש גם מצופים מיוחדים בעלי מקום ייעודי לסטיקלייטים (פחות מומלץ).
טיפ: ישנה שיטה לחיזוק עוצמת האור של הסטיקלייט – יש לחמם בעדינות וממרחק של כ-5 ס”מ עם מצית. החימום יגביר את עוצמת האור אך יש להיזהר שלא לגרום לחור בסטיקלייט שיביא להשפרצה של הנוזל בתוכו עלינו.

למי שמשתמש בסטיק לייט לעיתים קרובות מומלץ להזמין חבילה של כ-50-00 יחידותמאיביי/מעליאקספרס בכ10-20 ש”ח בלבד.

מגבת מטבח – מומלץ לקחת מגבת קטנה לכל סוגי הדיג אך לדיג עם חכת מצוף/בולונז יש לכך חשיבות מיוחדת ממספר סיבות.
ראשית כל, בדיג עם חכת מצוף יש סיכוי גדול מאוד שנוציא דגי אראס (סיכן). לדגים אלו ישנו ארס בקוצים אשר יגרום לנו לכאב בינוני של כחצי שעה – שעתיים במקום העקיצה. כל הטיפול בדגים אלו צריך להיעשות עם מגבת כדי להימנע מעקיצה ומכאבים מיותרים.
שנית כל, דיג עם בצק מסטיק או פתיונות מלכלים אחרים הוא גם נפוץ בדיג זה ולכן נוכל להיעזר במגבת כדי לנקות את הידיים ולהימנע מלכלוך של החכה ויתר הציוד שלנו.

ארגז/תיק ציוד – לבולונז לא נצטרך ציוד רב ולכן ניתן להסתפק בפאוץ או בנרתיק כלי רחצה עם מספר מצופים להחלפה, גליל חוט ראשי ועוד 1-2 גלילים לחוט הטלאי של הקרסים, חבילה קטנה מחולקת עם קרסים בכמה גדלים, פלייר ומספריים, ועוד קופסא קטנה עם משקולות פק מן או רגילות.

תיק צד (למי שדג בתוך המים) – למי שדג בתוך המים מומלץ לעבוד עם תיק צד עליו שיכלול: תא מרכזי גדול לדגים + שני תאים קטנים חיצוניים לציוד ולפיתיון.

דלי בינוני/גדול – לשמור בו את הדגים וכן להכין בו תערובת לריסוס למשיכת הדגים (פירוט בהמשך).

 

היכן כדאי לדוג

ראשית כל, מומלץ למצוא מקום עמוק למדי (או מעומק 2 מטר ומעלה) שבו נוכל לדוג בצורה אפקטיבית עם המצוף. ניתן לטרגט גם דגים שנעים על פני המים גם במקומות רדודים יותר.

מזח/ שובר גלים -ריכוזי הדגים הגדולים ביותר בקרבת החוף בדרך כלל יהיו בקרבת סלעים, כדייגי מצוף שם גם יהיה לנו הכי נוח לעמוד ולדוג משום ניתן להניח בנוחות את הציוד לידנו וגם שאין צורך להירטב (משום שאנו יושבים על הסלעים/מזח ולא במים).
בקרבת הסלעים נוכל לתפוס כמויות יפות של סרגוסים, אראסים, כחילות, בננות ואפילו לוקוסים.
אם נזרוק רחוק יותר מעבר לסלעים (בשטח החולי הפתוח) נוכל לתפוס גם בורים, מרמירים ודגים שונים שעוברים בסביבה, לרבות כאלו שלא צפוי לתפוס בחכת מצוף (כגון טרחונים וכו’).
שימו לב: בים גבוה אין להתקרב לפני המים. גל חזק עשוי להפתיע ולסחוף אותנו לתוך המים – מסוכן מאוד.

ריפים טבעיים – אפשרות נוספת היא לדוג על גבי ריף רדוד שנכנס לעומק המים (כמו בפלמחים, חיפה או בעכו וכן במקומות רבים אחרים בארץ). במקומות כאלו יש סיכוי טוב גם להפתעות משום שהטורפים הגדולים גם הם מסתובבים באזור זה שעשיר בדגים וחומרים מזינים שנשטפים חזרה לים מהריף הרדוד.
שימו לב: הדיג על גבי ריפים מסוכן מאוד בים גבוה ויש להימנע מסיכונים מיותרים.

חופים חוליים/סלעיים בעלי עומק בקרבת החוף – ישנם חופים רבים בהם ישנה נפילה משמעותית של העומק ממש בקרבת החוף (לדוגמא: שטחי האש של בסיס פלמחים בין שמורת הטבע בפלמחים וחברת החשמל באשדוד בחלקם ריפים ובחלקם חולים עמוקים כבר בקרבת החוף). במקומות אלו ניתן לתפוס מגוון רב של דגים. אם הפתיון נאכל מהר מדי על ידי דגים קטנים יש להחליף לפתיונות עמידים יותר כגון סבידה או עוף מומלח.|
שימו לב: יש להטיל את המצוף לפחות מספר מטרים מעבר לקו שבירת הגלים על המדרגה כדי שנגיע למיקום העמוק וכן כדי שנימנע סיבוכים מיותרים של החוט.

איתור נקודה טובה – נחפש בדרך כלל נקודות עמוקות (מאופיינות במים בגוון כחול כהה) שנמצאות בסמוך לסלעים (גוונים שחורים/חומים במים). במיקומים אלו נוכל למצוא דגים יפים נוסף על הלהקות של הדגים הקטנים יותר.
חשוב להתחיל את הדיג בהתבוננות במים ואיתור נקודות שנראות מבטיחות.
כמו כן, כאשר הראות טובה וניתן לראות להקות גדולות של דגים קטנטנים נעדיף להימנע מלדוג עליהם אך ניתן ומומלץ לדוג באזור משום שגם דגים גדולים יותר יבואו לטרוף אותם.

סידור חכת בולונז

התקנה ראשונית של חוט ברולר – לחכת בולונז בלבד:

יש לחבר את זרוע הרולר במתקון הייעודי על גבי החכה ולהבריג היטב עד לנעילה של הרולר על החכה
יש למלא את התוף של הרולר בחוט הראשי/מוביל.
המילוי נעשה באופן הבא:

נעביר את קצה החוט דרך טבעות החכה,
נפתח את הגשר(הקשת שאוספת את החוט).
נבצע קשר כזה על גבי השפולה:

*ניתן למצוא סוגי קשרים נוספים במדריך קשירות דיג כאן
כעת נסגור את הגשר ולגלגל את החוט עד שיתמלא כל התוף תוך כדי הפעלת לחץ מתון על שחרור החוט כך שהמילוי ברולר יהיה הדוק.
הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא עם עוד חבר. פשוט מעבירים עפרון בסליל החוט ותופסים את הסליל משני הצדדים כדי שיהיה שחרור מבוקר.
אם אתם לבד ניתן לתפוס את החוט כחצי מטר מעל הרולר עם מגבת, לעשות סיבוב של החוט על המגבת כדי שהתנגדות למשיכה.יש גם מתקנים ייעודים למילוי חוט ברולר.
ממלאים את החוט עד שהוא מגיע לשולי השפולה, יש להיזהר שלא למלא יותר מדי. שימו לב: ניתן למלא מעט יותר משום שלעיתים קרובות בים במהלך הדיג החוט נרטב ונמתח טוב יותר ומצטמצם. במידה ואתם לא מרגישים בטוחים לעשות זאת, רוב חנויות הדיג ישמחו למלא לכם את הרולר ללא עלות בדר”כ בחוט שתרכשו אצלם.

סידור ריג:

• כעת יש להעביר את החוט שמילאנו ברולר דרך כל טבעות החכה ולסגור את הגשר כך שלא ישתחרר חוט נוסף מעבר לרצוי ויגרום רק לתסבוכות בחוט.
  נוח יותר לסדר את החכה שהיא סגורה ולפתוח רק לאחר מכן.
• על גבי החוט הראשי שהעברנו דרך הטבעות של לכת הבולונז נשחיל את המצוף.
• לאחר שהשחלנו את המצוף על החוט נמקם אותו בגובה הרצוי ונקבע אותו במקומו עם קיסם פלסטיק או עץ שעובר דרכו ונועל את החוט במקומו.
• לאחר שקיבענו את המצוף, נשחיל/נלביש על גבי החוט הראשי משקולות אשר תואמות את המשקל שיכול לשאת המצוף (רשום על גביט המצוף). נשים משקולות במשקל של כ-1-2 פחות מהטסט של המצוף מכיוון שגם לפתיונות יש משקל ואז המצוף ישקע במים גם מבלי שדג נגס בפתיון.
  שימו לב: אם אנחנו שמים לב שהמצוף שוקע ללא סיבה יש להוריד משקולות.
  אם אכלו לנו את הפתיון והמצוף לא הראה שום סימן – סימן שחסרות משקולות – יש להוסיף משקולות כדי להביא את המצוף לרגישות מירבית שיגיב וישקע מכל התעסקות של הדגים בפתיונות.
• אחרי שהוספנו את המשקולות, נקשור בקצה החוט הראשי סויבל – אביזר מתכת המאפשר תנועה סיבובית חופשית של חלקים ריג.

השימוש באביזר זה מומלץ לשימוש בים גלי שהחוטים נזרקים מצד ויפחיתו סיבוכים בין החוטים במים.
למרבית הסויבלים יש גם סיכות שמאפשרות הרכבה והחלפה פשוטה ומהירה של הקרסים.
חשוב לוודא שאנחנו משתמשים בסויבל וסיכה איכותיים, שיש להם פירוט של המשקלים שהם יכולים להתמודד איתם כדי שלא לאבד דג על כשל טכני בציוד. דוגמאות לסויבלים:

(שימו לב, הצורה הקונוסית והמרובעת כמו בתמונה בדרך כלל חזקות יותר. מומלץ להימנע מסויבלים עגולים, למעט אם הגיעו מחברה טובה)

• נשתמש בחוט 0.16-0.2 לקשירת הקרסים. חשוב שיהיה איכותי ושיהיה בעל טסט נמוך משל החוט הראשי כך שבמקרה של תקיעה בסלע או קריעה מכל סיבה שהיא נאבד רק את התלאי ולא את כל החוט הראשי.
  אופן הקשירה: לוקחים כ-2 מטר חוט וקושרים קרסים משני הצדדים (מומלץ: הייבוסה מס’ 8 קטנות בלאק ניקל).
  מקפלים את החוט בערך באמצע ומשאיר רווח של כ-5 ס”מ בגובה בין שתי הקרסים למנוע סיבוכים.
  יוצר במרכז שקיפלנו קשר לולאה כפול רגיל, מעביר אותה בסויבל ואז מעבירים דרך הלולאה את שני הקרסים ומותחים עד שהתלאי מתהדק היטב על הלולאה או טבעת הסויבל (שימו לב: יתכן שהקשר יהיה עבה ביחס לטבעת הסויבל ואז מומלץ להשתמש בקשר לולאה יחיד או להקפיד שהקשר יהיה דק ככל הניתן).
  במידה ואנו משתמשים בסויבל עם סיכה יש לפתוח את הסיכה, להכניס את הלולאות של חוטי הקרסים שיצרנו ולסגור את הסיכה (לוודא שסגורה היטב).

פתיחת החכה:

לאחר שסידרנו את הריג ניתן לפתוח את החכה. יש לפתוח את הקשת כדי שיוכל להשתחרר חוט, מניחים את הריג המוכן על הרצפה ומתחילים לפתוח את החכה חלק חלק מהעליון ועד התחתון כאשר אנו מוודאים היטב יישור של כל הטבעות בחלקים שפתחנו. יש לתת לחוט להשחרר עם כל חלק שפותחים כדי שהריג לא יתרומם לעברנו ונידקר מהקרסים. בסיום הפתיחה יש לסגור את הקשת ולגלגל תוך כדי שאנו שומרים על החוט העודף מתוח כדי למנוע סיבוכים של החוט על הרולר.

הרכבת הפתיונות והיערכות לתחילת הדיג.

לאחר פתיחת החכה ניתן לשים פתיון על הקרסים. יש לגלגל/לשחרר את החוט כך שהקרסים יהיו בגובה היד שלנו. להטות בזהירות את החכה כלפינו, לתפוס את החוט מעל הקרסים ולסדר את הפתיון.
נשאף לשים את כמות הפתיון המינימלית שמכסה היטב את כל הקרס ונשאיר את קצה הקרס בולט מחוט לפתיון כך שיגדלו סיכויה של הקרס להינעץ בפיו של דג שנוגס בפתיון.

נוודא בשנית את גובה המצוף, בדרך כלל נרצה שהקרסים יהיו בקרבת הקרקעית או בגובה מסוים במים בו נמצאות להקות הדגים (לעיתים קרובות שהמים צלולים ניתן להבחין מראש בדגים באזור).

נסתכל היטב על כל הריג ונראה שאין קשרים או סיבוכים בין החוט הראשי לחוטי התלאי של הקרסים או כל סיבוך אחר. במידה ויש נתיר אותו לפני תחילת הדיג.

הטלת החכה למים:

ישנן שתי שיטות עיקריות להטלת חכת בולונז:

• הטלה רגילה (ללא שימוש ברולר) : היות והחכה ארוכה לא חובה להשתמש ברולר רוב הזמן. יש כאלו שאוהבים להטיל בסיבוב והטלה מאחור/מהצד. הדרך הטובה ביותר להגיע בדיוק לאן שרציתם היא כזו: תופסים את החכה ביד אחת מחלקה התחתון (ניתן להיעזר בגוף כבסיס), ומחזיקים אותה כמעט במקביל למים. עם היד השניה תופסים את החוט הראשי ומושכים את החוט למטה כך שהחכה מתכופפת (רק מעט). מרימים את החכה למעלה ומשחררים את החוט לעבר המים לכיוון הרצוי, בעת מעופו לעבר המים מטים את החכה למטה היכן שרוצים שהוא יכנס למים.
• הטלה רחוקה (עם שימוש ברולר): כאשר אנו רוצים להגיע כמה שיותר רחוק:

1. יש לוודא בתחילת הדיג כי הקלאצ’ סגור במידה הרצויה. לרוב בדיג בולונז נסגור את הקלאצ כמעט לחלוטין אך באופן שיאפשר שחרור חוט במקרה ויבוא דג גדול מאוד.
2. יש לגלגל את החוט כך שהמצוף יגיע למרחק של כמטר מהטבעת האחרונה (העליונה)
3. מסיימים את הגלגול כאשר הנקודה בה נכנס החוט לשפולה קרובה ככל הניתן לחכה עצמה, כך נוכל לתפוס בקלות את החוט ביד.
4. תיפסו את החוט על המפרק האחרון של האצבע – כך נמנעת נפילת החוט ברגע שנפתח את הקשת.
5. פתחו את הקשת של הרולר, על ידי הרמתו למעלה
6. החזיקו את החכה כשיד ימין חובקת את חיבור הרולר לחכה (זרוע הרולר תהיה בין האצבע לאמה, בין האמה לקמיצה או בין הקמיצה לזרת – כל אחד לפי איך שיותר נוח לו, לשמאליים – להפוך ידיים). בשיפוע לאחור כך שהעופרת לא תיגע במוט תוך כדי המשך החזקת החוט כדי שלא ייפול.
7. בתנועה מתמשכת, לאט ובעדינות הטו את החכה לאחור עד שהחכה פחות או יותר מקבילה לקרקע.
   שימו לב: זהירות לא להיתפס בסלעים/ציוד/אנשים מאחור!
   לרוב נהיה מוגבלים בהטיה משום שהחוט בחכת מצוף/בולונז ארוך למדי (כדי שהפתיונות יגיעו לעומק) ואנחנו לא נרצה להניף אותו מהרצפה שיש סיכוי גבוה שנתפס בסלע או בציוד.
8. קחו תנופה והניפו בכוח את העופרת כלפי מעלה וקדימה.
9. בתנופה חזקה ככל האפשר ותוך כדי ההטלה כוון את המשקולת לנקודה שאליה תרצה להעיף אותה, הוסף קדימה תנופה חזקה של הידיים והגוף. אם אנחנו עובדים עם פתיון רך כמו בצק או פילוטה עדיף שלא להעיף חזק מדי כדי שלא יפלו הפתיונות בזריקה.
10. במהלך ההטלה, כאשר החכה נמצאת בערך ב45 מעלות למים (בערך זוית האמצע בינינו לבין המים) יש לישר את האצבע שמחזיקה בחוט בצורה בה ישתחרר החוט – והפיתיונות והעופרת יעופו בחוזקה למקום אליו כיוונו.
11. לאחר שהחוט שקע מספר שניות והמצוף התייצב במים, יש לסגור את הקשת ולגלגל מעט את הידית שלא ישאר הרבה חוט עודף בחוט. חוט עודף משמעו שכאשר נרצה לתת מכה נצטרך קודם למשוך את החוט הרפוי לפני שנגיע לחוט ולדג.

 

אופן הדיג

1. לאחר שהטלנו את המצוף למים יש למצוא את תנוחת האחיזה הנוחה Oעבורו. אני, אישית, מעדיף למקם אותה מתחת לבטן (היכן שיש קיפול שמתיישבים).
2. כעת אנו ממתינים שדג יאכל, כשהחוט נותר מתוח למדי כדי להיות מוכן למכת הוקסט אפקטיבית.
3. אנחנו מביטים כל הזמן על המצוף ומבינים לפי התנהגותו מה קורה עם הפתיונות:
   – מצוף שוכב על המים – זה אומר שהמשקולות והפתיונות יושבות על הקרקעית. אין לנו אינדיקציה למצב הפתיון או האכילות. יש להוריד את גובה המצוף כך שהקרסים יצופו בגובה רדוד יותר או לחלופין לזרוק את החוט רחוק יותר לנקודה יותר עמוקה במים.
   – מצוף שוקע מיד בהטלה – זה אומר שהמשקולת והפתיונות ששמנו כבדים יותר מהטסט של המצוף. יש להוריד משקולות או להחליף פתיון ולנסות שנית.
   – מצוף זז מצד לצד – לרוב מצביע על התגודדות של דגים קטנים סביב הפתיונות אשר נותנים ביסים קטנים. במצב כזה מומלץ להמתין ולחכות שדג יבלע את הפתיון כמו שצריך. אם כיוון וקצב התנועה אחידים יתכן שמדובר בזרמים או גלים שמזיזים את המצוף. ניתן להחליף למצוף ומשקולות גדולים יותר שישאירו אותו טוב יותר במקום.
   – מצוף שוקע וחוזר מיד – דג נתן ביס ושחרר, יתכן שנגס בפתיון ולא בקרס, יתכן שאכל את הפתיון וברח. נמתין עד 10 שניות למכה נוספת ואם לא קיבלנו נרים לבדוק האם יש עדיין פתיון. במידה ומדובר בפתיון עמיד (כמו קלמרי או עוף) או שבמספר מקרים קודמים שקרה הפתיון לא נפל, מומלץ להשאיר את הפתיונות במים ולתת לדג הזדמנות נוספת להיתפס.
   – מצוף שוקע במהירות מתחת למים ונעלם (יתכן שלכיוון מסויים) – דג בלע את הפתיון, ניתן משיכה נגדית, חזקה, אך לא מוגזמת(מכה מוגזמת תגרום לתלישת הקרס מהפה של הדג ולריג לעוף מחוץ למים ואף להסתבך).
   מכת שוט (תנועת צליפה למעלה. נקראת הוקסט בשפת הדייגים) כדי לנעוץ את הקרס היטב בפי הדג.
4. במידה ויש דג, הרימו את החכה למעלה כך שהוא יצא מהמים לעברכם. אם מדובר בדג של עד חצי קילו נוכל להרים אותו מהמים עם החכה. יש להיזהר שלא להעיף אותו הישר אלינו אם מדובר בדג ארסי/לא מוכר.
   אם מדובר בדג גדול יותר מומלץ להביא אותו ככל הניתן לקרבת הסלעים ולהוציא אותו עם רשת או מהחוט ולא עם החכה משום שדג גדול ומתפרע עלול לשבור אותה.
5. במידה ולא נתפס דג יש לבדוק אם נותרו פתיונות על הקרסים (בייחוד כאשר דגים עם פתיונות קשיחים כגון סבידה/תמנון) . אם נותר פתיון ניתן להטילו מיד חזרה למים.
6. במידה וזרקנו למרחק ואנו רוצים כעת לגלגל את החוט חזרה אלינו, גלגלו במהירות סבירה, מהירה יחסית. כאשר החוט עובר באזור סלעי יש לגלגל מהר יותר שנגיע לקרבת הסלעים על מנת שהחוט יצוף על פני המים ממהירות הגלגול וכך נמנע מתקיעה מיותרת בסלעים שמתחתנו.
7. הביאו את החוט אליכם בזהירות (משיכות חזקות וצליפות עלולות להביא לכך שהמשקולת תעוף לעברנו במהירות ועלולה לגרום לפציעות לא נעימות לנו או לשכנינו לדיג).
8. החליפו פיתיון והטילו את החוט למים בחזרה.

 

שחרור קרס מהסלעים

היות שמרבית הדיג מתבצע בקרבת סלעים, תקיעה בסלעים היא דבר שסביר בהחלט שיקרה מדי פעם. כאשר נתקענו בסלע יש לפעול כך:

ראשית כל, מניעה – נשתדל להימנע מתקיעה בסלע, נעשה זאת על ידי כך שכאשר החוט נסחף עם הגלים ממש לתוך הסלעים נרים את קצה החכה כך שהמצוף יצא מהמים, נרחיק את המצוף מהסלעים באמצעות החכה ונטה אותה שוב לעבר המים על מנת שהמצוף יהיה מונח שוב על פני המים.

שנית כל, שחרור פסיבי – אם נתקענו, נמתין לסחף חוזר מהגל (שהגל חוזר לאחור לאחר שפגע בסלעים) ונקווה שהוא ימשוך את החוט לאחור וישחרר את הקרס מהסלע. ניתן לעזור לו על ידי מתיחה קלה מאוד שהגל מגיע ואז שחרור מהיר שהגל חוזר כך שימשוך את הקרס לאחור.

אם לא עבד, שחרור אקטיבי – ניתן הקפצה של קצה החכה כך שימשך את החוט וישחרר אותו. ניתן מכות קלות למעלה ונשחרר לחלוטין את החוט. הרעיון הוא שהקרס תעוף לאחור מההקפצה והשחרור וכך תשחרר מהסלע.

אם לא הצלחנו לשחרר, ניאלץ לקרוע, ישנן שתי שיטות ואנו צריכים להכיר את מגבלות החכה שלנו כדי לדעת באיזו כדאי לבחור.

קריעה בהצלפה – אם החכה חזקה למדי, ננסה לתת הצלפות חזקות שיקרעו את החוט של הקרס (שהותקן בכוונה חלש יותר מהחוט הראשי כדי למנוע אובדן של כל החוט כולל המצוף והמשקולות).

קריעה ידנית – אם החכה רגישה מאוד נניח אותה בצד (יתכן שאף ידרש קיפול חלקי) ונתפוס את החוט הראשי בידנו ונמשוך אותו לאט עד שהחוט של הקרס התקועה יקרע ואנו נשתחרר.

שימו לב: יש סיכוי גבוה שהקרס תקועה באצות ועשבייה וכאשר ננסה לקרוע הקרס תתלוש את העשביה ותשתחרר.

דיג בורים בחכת בולונז

הבורי הוא דג רגיש מאוד ויודע להפיל לזהות קרסים, חוטים ולהפיל את הפתיון מבלי להיתפס בקרס.
בכדי להצליח לדוג בורים רבים וגדולים חשוב לעבוד בשיטה שונה ממה שפירטנו קודם.
המיקום המומלץ לתפוס בורים הוא בעיקר בתוך מרינות ונמלים היכן שהמים רגועים.
הם גם מצויים בשפע בשוברי הגלים החיצוניים של אותן מרינות אך שהים גלי נתקשה יותר להבחין בתנועות קטנות של המצוף הרגיש.

השיטה היא דיג עם מצוף חופשי ורגיש במיוחד.
המצופים שמשמשים לדיג בורים הם מצופים ארוכים ודקים מאוד. שהחוט נמתח המצוף הדק נעמד במים וכל נגיעה, ולו החלשה ביותר, תראה בו בבירור. מצופים לדוגמא:

שדגים עם מצוף זה נתקין על החוט הראשי סטופר חצי קבוע (בלם גומי/סיליקון פשוש ואנחנו שמים על החוט והוא ננעל במקום אך ניתן להזזה במשיכה חזקה). לרכישה מאיביי 50 ב-3ש”ח או 600 ב-9 ש”ח.
מתחת לסטופר החצי קבוע נשים את המצוף שהוא רץ על החוט באופן חופשי לגמרי. כאשר נטיל את החכה והריג עם המשקולת והקרסים ירד הוא יעביר את החוט דרך המצוף עד שיגיע לסטופר ושם יעצר בגובה שקבענו את הסטופר.

עבור הבורים יש להשתמש בקרסים קטנות מאוד (10-14) ולשים בצק מסטיק או בצק מפיתה. יש לכסות את הקרס לחלוטין אך לא בכמות מוגזמת. השאיפה שלנו היא שהבורי ישאב את כל הפתיון הקטן לפיו מבלי לשים לב לקרס עד שיהיה עבורו מאוחר מדי.

 

טיפים נוספים לדיג בחכת בולונז

• ריסוס: שיטה למשיכת דגים לאזור הדיג שלנו. בדלי אטום נכין תערובת של לחם (ניתן למצוא שקיות של לחם יבש על פחי אשפה משום שישנם אנשים שלא זורקים לחם לפח), קצת מים ומעט חול (ככל שהגלים/זרמים חזקים יותר נשים יותר חול כדי שהריסוס ישקע מהר יותר ולא יתפזר לאזורים אחרים).
• היות ומדובר בשיטת דיג זולה יחסית, חשוב מאוד שכל הציוד יהיה איכותי – חכה, רולר, חוטים וקרסים – ימנע תקלות ואובדן דגים גדולים.
• כאשר אנחנו דגים בעיקר סרגוסים – צריך לבדוק את החוט שצמוד לקרס – הוא נשחק מהשיניים שלהם אחרי כמה דגים וכדאי לחתוך ולקשור את הקרס כמה ס”מ למעלה, על קטע חוט שטרם נשחק. חבל לאבד דגים בגלל חוט שחוק.
• אם הים צלול מאוד כדאי לעבוד עם חוטים דקים ככל הניתן. ככל שהחוט דק יותר הוא יהיה לא מובחן במים לדגים והם יחשדו בו פחות ובהתאם ינגסו יותר.
• חכת הבולונז הארוכה מאפשרת הטלה למרחק גם של המשקלים הקטנים (2 גרם בדוגמא שלנו) שאנחנו עובדים איתם.