חכת מצוף (בוס)

דיג בחכת מצוף (או "בוס" בשפת הדייגים) היא אחת משיטות הדיג הקדומות ביותר (כבר לפני 2,300 שנה).
שיטת דיג זו היא לרוב הזולה ביותר בהשוואה ליתר השיטות והסיכוי שנחזור עם הרבה דגים (קטנים לרוב) הביתה הוא הגבוה ביותר.
בשיטה זו אנו משתמשים בחכה ארוכה וגמישה שבאמצעותה אנו מטילים את החוט למים.
על החוט מותקן מצוף ששומר את הפתיון בגובה מסוים שאנחנו קבענו. מצוף זה רגיש לאכילות הדגים ובאמצעותו אנו יודעים מתי הדגים אוכלים ומתי למשוך את הדג.
במאמר זה נפרט מא' ועד ת' איך להתחיל, אביזרים נדרשים ומומלצים, איך לסדר, איך להטיל, איך לעבוד עם דג, איך להחזיר חוט ועוד.

הדרכה זו מתייחס לדיג עם חכת מצוף בלבד (ללא רולר). עבור ההדרכה לדיג עם חכת בולונז (חכת מצוף עם רולר) לחצו כאן.

ציוד חובה

בכדי שנבין טוב יותר את כל ההסברים בהמשך נתחיל בפירוט של הציוד הנדרש לדיג פתיונות עם חכת מצוף:

חכה – חכות מצוף מגיעות לרוב באורכים של 3-8 מטר (יש גם חכות קצרות/ארוכות יותר אך הן אינן נפוצות).
בחירת אורך החכה מושפע ממספר גורמים:

• מקום הדיג וקרבתו לקו המים – ככל שנהיה רחוקים יותר נעדיף חכה ארוכה יותר
• יכולת אישית – חכות ארוכות הן כבדות יותר וקשה לעבוד איתן לאורך זמן. כמו כן, בימים עם רוחות חזקות תפעול חכת מצוף ארוכה הופך להיות אתגר אמיתי. גם לילדים ניתן חכה קצרה וקלה שיהיה להם נוח לתפעל אותה.

חכות מצוף מיוצרות מחומרים שונים, הנפוצות שבהן הן חכות פיברגלאס (fiberglass, או פיבר בקיצור) שהן קשיחות וזולות יותר באופן משמעותי (30-150 ש”ח לפי האורך), וחכות קרבון שהן קלות יותר באופן משמעותי וגמישות יותר אך מחירן גבוה מאוד בהשוואה לחכות פיבר גלאס (1000-200+ ש”ח לפי האורך, החברה והאיכות).
כיום ניתן למצוא באיביי/עליאקספרס גם חכות קרבון/פיבר במחירים נמוכים מאוד (עשרות שקלים בלבד), אך איכותן לרוב ירודה.להלן דוגמאות לחכות זולות באיכות טובה:

שימו לב: גם החכות מהאיכות הפחות טובה כפי שרשמנו הן חזקות למדי ויוכלו לעמוד בדיג רגיל פה בארץ (בים התיכון לפחות).

למי שזוהי שיטת הדיג העיקרית עבורו, ומכיוון שמחיר הציוד בדיג זה הוא נמוך למדי, נמליץ לרכוש חכה איכותית יותר בארץ.

חוט ראשי – לחוט ראשי – חוט ניילון שקוף 0.18-0.25 (חוט טוב וחזק, לדוגמא: TRABUCCO).
לחוט של הקרס נמוך יותר ובהתאם לראות במים. ככל שהראות טובה יותר נעדיף לעבוד עם חוט דק יותר, ולהיפך. את החוט

חוט לקרסים (לתלאי) –  נשתמש בחוט 0.16-0.2 לקשירת הקרסים. חשוב שיהיה איכותי ושיהיה בעל טסט נמוך משל החוט הראשי כך שבמקרה של תקיעה בסלע או קריעה מכל סיבה שהיא נאבד רק את התלאי ולא את כל החוט הראשי עם המצוף והמשקולות – יאלץ אותנו לקשור הכל מהתחלה.

מצופים – ישנם סוגים רבים של מצופים. הסוג הפשוט והנפוץ ביותר(מצוף ביצה) יתאים לנו לרוב הדגים (שימו לב: לבורים יש שיטה שונה – ראו בהמשך). לא חובה להשתמש במצופים שטוחים או מיוחדים, המצוף הקטן (2 גרם) רגיש מספיק לכל נגיעה.
בים סוער או שהרוח נגדנו ניתן להשתמש במצופים גדולים יותר כדי שיהיה לריג משקל ונוכל להעיף אותו למרחק רב יותר.
שימו לב שיש לשים משקולות בהתאם על מנת שהמצוף ישאר רגיש לכל נגיעה קטנה של הדגים.

משקולות – משקולות “פקמן” הן הנפוצות ביותר בדיג עם חכת מצוף (נקראות כך על שום צורתן שדומה לפקמן). את עופרות אלו נלחץ על גבי החוט במיקום הרצוי והם ישארו במיקום זה באופן קבוע.
ניתן ומומלץ גם לעבוד עם משקולות חרוטיות קטנות שיש להן חור ומעבירים דרכו את החוט כך שהמשקולת נותרת חופשית וכך אנו משפרים את הרגישות לנגיעות של הדגים.
מומלץ לקנות חבילה עם מספר גדלים כך שנוכל לשחק עם המשקל המדויק שאנחנו רוצים להתקין על גבי החוט (כ-10 ש”ח מעליאקספרס).

קרסים – מומלץ לעבוד עם קרסים טובות וקטנות. קרסים של הייבוסה (בלאק ניקל מס’ 8 לדוגמא) לא יתעקמו במאבק גם עם דג גדול.
נעבוד עם קרסים קטנות גם שאנחנו מטרגטים דגים גדולים משום שגם דג גדול יבלע קרס קטנה ואם היא איכותית היא תעמוד במאבק.
כך נוכל לטרגט טווח רחב של דגים – מאראסים קטנים, דרך סרגוסים בינוניים ועד בורים ענקיים של מספר ק”ג ללא צורך בהחלפה של הקרסים.
כאשר אנחנו מטרגטים דגים קטנים יותר (כגון בננות או ארסים) ניתן לעבוד עם קרסים קטנות יותר.

ניתן גם לעבוד עם קרסים מוכנות (לקשור כל אחת בנפרד ולהלביש על הלולאה/טבעת/סיכה) אך קחו בחשבון כי במרבית הקרסים המוכנות החוט עבה מאוד ביחס לקרסים (ניתן למצוא קרס 8 עם חוט0.35 וכו’) וזה פוגע ביעילות כי הדג רואה את החוט ולכן חשדן יותר.

פתיון – ניתן לדוג עם חכת בולונז בכל פתיון לרבות דיג עם בצק/מצק מסטיק/ פילוטה(תערובת פתיון) שקשה יותר לעבוד איתם ברולר.

אביזרים מומלצים לדיג עם חכת מצוף:

לחכת מצוף יש אביזרים רבים שנועדו להקל את השימוש בה :

סטיק לייט (Stick Light) או בעברית, מקל-אור – הסטיק לייט הוא מקל קטן באורך כ- 4 ס”מ ויותר שבתוכו יש חומרים שכאשר הם באים במגע הם יוצרים זוהר שנמשך כ – 10 שעות.

הסטיק לייט הוא פתרון טוב למי שדג בלילה ולא יכול לראות את המצוף שלו בכדי לזהות אכילות של דגים, במקרה שכזה, פשוט משתמשים בסטיק לייט במקום הקיסם שמחזיק את המצוף במקומו. יש גם מצופים מיוחדים בעלי מקום ייעודי לסטיקלייטים (פחות מומלץ).
טיפ: ישנה שיטה לחיזוק עוצמת האור של הסטיקלייט – יש לחמם בעדינות וממרחק של כ-5 ס”מ עם מצית. החימום יגביר את עוצמת האור אך יש להיזהר שלא לגרום לחור בסטיקלייט שיביא להשפרצה של הנוזל בתוכו עלינו.

למי שמשתמש בסטיק לייט לעיתים קרובות מומלץ להזמין חבילה של כ-50-100 יחידותמאיביי/מעליאקספרס בכ10-20 ש”ח בלבד.

מגבת מטבח – מומלץ לקחת מגבת קטנה לכל סוגי הדיג אך לדיג עם חכת מצוף/בולונז יש לכך חשיבות מיוחדת ממספר סיבות.
ראשית כל, בדיג עם חכת מצוף יש סיכוי גדול מאוד שנוציא דגי אראס (סיכן). לדגים אלו ישנו ארס בקוצים אשר יגרום לנו לכאב בינוני של כחצי שעה – שעתיים במקום העקיצה. כל הטיפול בדגים אלו צריך להיעשות עם מגבת כדי להימנע מעקיצה ומכאבים מיותרים.
שנית כל, דיג עם בצק מסטיק או פתיונות מלכלים אחרים הוא גם נפוץ בדיג זה ולכן נוכל להיעזר במגבת כדי לנקות את הידיים ולהימנע מלכלוך של החכה ויתר הציוד שלנו.

ארגז/תיק ציוד – לבולונז לא נצטרך ציוד רב ולכן ניתן להסתפק בפאוץ או בנרתיק כלי רחצה עם מספר מצופים להחלפה, גליל חוט ראשי ועוד 1-2 גלילים לחוט הטלאי של הקרסים, חבילה קטנה מחולקת עם קרסים בכמה גדלים, פלייר ומספריים, ועוד קופסא קטנה עם משקולות פק מן או רגילות.

תיק צד (למי שדג בתוך המים) – למי שדג בתוך המים מומלץ לעבוד עם תיק צד עליו שיכלול: תא מרכזי גדול לדגים + שני תאים קטנים חיצוניים לציוד ולפיתיון.

דלי בינוני/גדול – לשמור בו את הדגים וכן להכין בו תערובת לריסוס למשיכת הדגים (פירוט בהמשך).

אביזר אחסון לחוט – מיועד לאחסון החוט כאשר החכה מקופלת. מונע סיבוכים מיותרים ותקיעות של הקרסים בריפוד הרכב וכו’.
מכינים אותו באופן עצמאי – ניקח אטב כביסה ונשבור אותו לחלקיו. נדביק בתחתית חכת המצוף עם איזולירבנד את שתי חתיכות הפלסטיק כך שנוכל לגלגל עליהן את החוט לאחר השימוש. את הקרסים ננעץ באיזולירבנד שאיתו חיברנו את האטבי הכביסה לחכה.

היכן כדאי לדוג

ראשית כל, מומלץ למצוא מקום עמוק למדי (או מעומק 2 מטר ומעלה) שבו נוכל לדוג בצורה אפקטיבית עם המצוף. ניתן לטרגט גם דגים שנעים על פני המים גם במקומות רדודים יותר.

מזח/ שובר גלים -ריכוזי הדגים הגדולים ביותר בקרבת החוף בדרך כלל יהיו בקרבת סלעים, כדייגי מצוף שם גם יהיה לנו הכי נוח לעמוד ולדוג משום ניתן להניח בנוחות את הציוד לידנו וגם שאין צורך להירטב (משום שאנו יושבים על הסלעים/מזח ולא במים).
בקרבת הסלעים נוכל לתפוס כמויות יפות של סרגוסים, אראסים, כחילות, בננות ואפילו לוקוסים.
אם נזרוק רחוק יותר מעבר לסלעים (בשטח החולי הפתוח) נוכל לתפוס גם בורים, מרמירים ודגים שונים שעוברים בסביבה, לרבות כאלו שלא צפוי לתפוס בחכת מצוף (כגון טרחונים וכו’).
שימו לב: בים גבוה אין להתקרב לפני המים. גל חזק עשוי להפתיע ולסחוף אותנו לתוך המים – מסוכן מאוד.

ריפים טבעיים – אפשרות נוספת היא לדוג על גבי ריף רדוד שנכנס לעומק המים (כמו בפלמחיםף חיפה או בעכו וכן במקומות רבים אחרים בארץ). במקומות כאלו יש סיכוי טוב גם להפתעות משום שהטורפים הגדולים גם הם מסתובבים באזור זה שעשיר בדגים וחומרים מזינים שנשטפים חזרה לים מהריף הרדוד.
שימו לב: הדיג על גבי ריפים מסוכן מאוד בים גבוה ויש להימנע מסיכונים מיותרים.

חופים חוליים/סלעיים בעלי עומק בקרבת החוף – ישנם חופים רבים בהם ישנה נפילה משמעותית של העומק ממש בקרבת החוף (לדוגמא: שטחי האש של בסיס פלמחים בין שמורת הטבע בפלמחים וחברת החשמל באשדוד בחלקם ריפים ובחלקם חולים עמוקים כבר בקרבת החוף). במקומות אלו ניתן לתפוס מגוון רב של דגים. אם הפתיון נאכל מהר מדי על ידי דגים קטנים יש להחליף לפתיונות עמידים יותר כגון סבידה או עוף מומלח.|
שימו לב: יש להטיל את המצוף לפחות מספר מטרים מעבר לקו שבירת הגלים על המדרגה כדי שנגיע למיקום העמוק וכן כדי שנימנע סיבוכים מיותרים של החוט.

איתור נקודה טובה – נחפש בדרך כלל נקודות עמוקות (מאופיינות במים בגוון כחול כהה) שנמצאות בסמוך לסלעים (גוונים שחורים/חומים במים). במיקומים אלו נוכל למצוא דגים יפים נוסף על הלהקות של הדגים הקטנים יותר.
חשוב להתחיל את הדיג בהתבוננות במים ואיתור נקודות שנראות מבטיחות.
כמו כן, כאשר הראות טובה וניתן לראות להקות גדולות של

דגים קטנטנים נעדיף להימנע מלדוג עליהם אך ניתן ומומלץ לדוג באזור משום שגם דגים גדולים יותר יבואו לטרוף אותם.

סידור הריג לחכת מצוף

• נחבר את החוט הראשי לקצה החכה על ידי קשר מתאים (תלוי אם יש טבעת או חוט קצר כמו שמקובל חכות שמגיעות מחו”ל).
• נפתח את החכה ובמקביל נשחרר חוט לאורכה. אם אנחנו מסדרים את הריג באתר הדיג יש להיזהר שסליל החוט המוביל לא יעוף למים בטעות בשעה שאנחנו פותחים את החכה.
• נחתוך את החוט הראשי כמטר לפני תחתית החכה (כלומר, לחכת 6 מטר נשים כ-5 מטר חוט ראשי).
  ההפרש הזה נועד להשאיר מקום לחוטים של הקרסים ויצור אורך כללי של הריג שיהיה נוח לנו להגיע אליו לשם החלפת פתיונות ו/או חילוץ דגים שנתפסו.
  על גבי החוט הראשי נשחיל את המצוף.
• לאחר שהשחלנו את המצוף על החוט נמקם אותו בגובה הרצוי ונקבע אותו במקומו עם קיסם פלסטיק או עץ שעובר דרכו ונועל את החוט במקומו.
• לאחר שקיבענו את המצוף, נשחיל/נלביש על גבי החוט הראשי משקולות אשר תואמות את המשקל שיכול לשאת המצוף (רשום על גביט המצוף). נשים משקולות במשקל של כ-1-2 פחות מהטסט של המצוף מכיוון שגם לפתיונות יש משקל ואז המצוף ישקע במים גם מבלי שדג נגס בפתיון.
  שימו לב: אם אנחנו שמים לב שהמצוף שוקע ללא סיבה יש להוריד משקולות.
  אם אכלו לנו את הפתיון והמצוף לא הראה שום סימן – סימן שחסרות משקולות – יש להוסיף משקולות כדי להביא את המצוף לרגישות מירבית שיגיב וישקע מכל התעסקות של הדגים בפתיונות.
• אחרי שהוספנו את המשקולות, נקשור בקצה החוט הראשי סויבל – אביזר מתכת המאפשר תנועה סיבובית חופשית של חלקים ריג.

השימוש בסויבל זה מומלץ לשימוש בים גלי שהחוטים נזרקים מצד ויפחיתו סיבוכים בין החוטים במים.
למרבית הסויבלים יש גם סיכות שמאפשרות הרכבה והחלפה פשוטה ומהירה של הקרסים.
חשוב לוודא שאנחנו משתמשים בסויבל וסיכה איכותיים, שיש להם פירוט של המשקלים שהם יכולים להתמודד איתם כדי שלא לאבד דג על כשל טכני בציוד. דוגמאות לסויבלים:

(שימו לב, הצורה הקונוסית והמרובעת כמו בתמונה בדרך כלל חזקות יותר. מומלץ להימנע מסויבלים עגולים, למעט אם הגיעו מחברה טובה)

• נשתמש בחוט 0.16-0.2 לקשירת הקרסים. חשוב שיהיה איכותי ושיהיה בעל טסט נמוך משל החוט הראשי כך שבמקרה של תקיעה בסלע או קריעה מכל סיבה שהיא נאבד רק את התלאי ולא את כל החוט הראשי.
  אופן הקשירה: לוקחים כ-2 מטר חוט וקושרים קרסים משני הצדדים (מומלץ: הייבוסה מס’ 8 קטנות בלאק ניקל).
  מקפלים את החוט בערך באמצע ומשאיר רווח של כ-5 ס”מ בגובה בין שתי הקרסים למנוע סיבוכים.
  יוצר במרכז שקיפלנו קשר לולאה כפול רגיל, מעביר אותה בסויבל ואז מעבירים דרך הלולאה את שני הקרסים ומותחים עד שהתלאי מתהדק היטב על הלולאה או טבעת הסויבל (שימו לב: יתכן שהקשר יהיה עבה ביחס לטבעת הסויבל ואז מומלץ להשתמש בקשר לולאה יחיד או להקפיד שהקשר יהיה דק ככל הניתן).
  במידה ואנו משתמשים בסויבל עם סיכה יש לפתוח את הסיכה, להכניס את הלולאות של חוטי הקרסים שיצרנו ולסגור את הסיכה (לוודא שסגורה היטב).

הרכבת הפתיונות והיערכות לתחילת הדיג.

כעת ניתן לשים פתיון על הקרסים. יש להשעין את החכה כלפינו, להטות אותה בזהירות כלפינו, לתפוס את החוט מעל הקרסים ולסדר את הפתיון.
נשאף לשים את כמות הפתיון המינימלית שמכסה היטב את כל הקרס ונשאיר את קצה הקרס בולט מחוט לפתיון כך שיגדלו סיכויה של הקרס להינעץ בפיו של דג שנוגס בפתיון.

נוודא בשנית את גובה המצוף, בדרך כלל נרצה שהקרסים יהיו בקרבת הקרקעית או בגובה מסוים במים בו נמצאות להקות הדגים (לעיתים קרובות שהמים צלולים ניתן להבחין מראש בדגים באזור).

נסתכל היטב על כל הריג ונראה שאין קשרים או סיבוכים בין החוט הראשי לחוטי התלאי של הקרסים או כל סיבוך אחר. במידה ויש נתיר אותו לפני תחילת הדיג.

הטלת החכה למים:

ישנן שתי שיטות עיקריות להטלת חכת מצוף:

• הטלה רגילה : הדרך הטובה ביותר להגיע בדיוק לאן שרציתם היא כזו: תופסים את החכה ביד אחת מחלקה התחתון (ניתן להיעזר בגוף כבסיס), ומחזיקים אותה כמעט במקביל למים. עם היד השניה תופסים את החוט הראשי ומושכים את החוט למטה כך שהחכה מתכופפת (רק מעט). מרימים את החכה למעלה ומשחררים את החוט לעבר המים לכיוון הרצוי, בעת מעופו לעבר המים מטים את החכה למטה היכן שרוצים שהוא יכנס למים.
• הטלה רחוקה: יש כאלו שאוהבים להטיל בסיבוב והטלה מאחור/מהצד. הטלה שכזו מאפשרת לנו להגיע כמה שיותר רחוק גם אם אנחנו לא שולטים באופן טוב בשיטה הרגילה:

1. לאט ובעדינות הטו את החכה לאחור/לצד עד שהחכה פחות או יותר מקבילה לקרקע.
   שימו לב: זהירות לא להיתפס בסלעים/ציוד/אנשים מאחור!
   לרוב נהיה מוגבלים בהטיה משום שהחוט בחכת מצוף ארוכה למדי ואנחנו לא נרצה להניף אותו מהרצפה שיש סיכוי גבוה שנתפס בסלע או בציוד.
2. קחו תנופה והניפו בכוח את החכה ובהתאמה את הריג כלפי מעלה וקדימה (גם שמטילים מאחור וגם שמטילים מהצד).
3. בתנופה חזקה ככל האפשר ותוך כדי ההטלה כוון את המשקולת לנקודה שאליה תרצה להעיף אותה, הוסף קדימה תנופה חזקה של הידיים והגוף. אם אנחנו עובדים עם פתיון רך כמו בצק או פילוטה עדיף שלא להעיף חזק מדי כדי שלא יפלו הפתיונות בזריקה.
4. הריג עם הפתיונות יעוף לעבר הנקודה שלעברה הטלנו בעוצמה ויפגע במים.
5. לאחר שהחוט שקע מספר שניות והמצוף התייצב במים,יש להרים את החכה מעל הנקודה בה נמצא המצוף ולהשאיר מינימום של חוט רפוי כך שתהיה אכילה וניתן הצלפה היא תגיע מיידית לדג ולא תמשוך סתם חוט עודף ומיותר וכך תיפגע היכולת שלנו לתת הוקסט ראוי. חוט עודף משמעו שכאשר נרצה לתת מכה נצטרך קודם למשוך את החוט הרפוי לפני שנגיע לחוט ולדג.

אופן הדיג

1. לאחר שהטלנו את המצוף למים יש למצוא את תנוחת האחיזה הנוחה ביותר עבורו. אני, אישית, מעדיף למקם אותה מתחת לבטן (היכן שיש קיפול שמתיישבים).
2. כעת אנו ממתינים שדג יאכל, כשהחוט נותר מתוח למדי כדי להיות מוכן למכת הוקסט אפקטיבית.
3. אנחנו מביטים כל הזמן על המצוף ומבינים לפי התנהגותו מה קורה עם הפתיונות:
   – מצוף שוכב על המים – זה אומר שהמשקולות והפתיונות יושבות על הקרקעית. אין לנו אינדיקציה למצב הפתיון או האכילות. יש להוריד את גובה המצוף כך שהקרסים יצופו בגובה רדוד יותר או לחלופין לזרוק את החוט רחוק יותר לנקודה יותר עמוקה במים.
   – מצוף שוקע מיד בהטלה – זה אומר שהמשקולת והפתיונות ששמנו כבדים יותר מהטסט של המצוף. יש להוריד משקולות או להחליף פתיון ולנסות שנית.
   – מצוף זז מצד לצד – לרוב מצביע על התגודדות של דגים קטנים סביב הפתיונות אשר נותנים ביסים קטנים. במצב כזה מומלץ להמתין ולחכות שדג יבלע את הפתיון כמו שצריך. אם כיוון וקצב התנועה אחידים יתכן שמדובר בזרמים או גלים שמזיזים את המצוף. ניתן להחליף למצוף ומשקולות גדולים יותר שישאירו אותו טוב יותר במקום.
   – מצוף שוקע וחוזר מיד – דג נתן ביס ושחרר, יתכן שנגס בפתיון ולא בקרס, יתכן שאכל את הפתיון וברח. נמתין עד 10 שניות למכה נוספת ואם לא קיבלנו נרים לבדוק האם יש עדיין פתיון. במידה ומדובר בפתיון עמיד (כמו קלמרי או עוף) או שבמספר מקרים קודמים שקרה הפתיון לא נפל, מומלץ להשאיר את הפתיונות במים ולתת לדג הזדמנות נוספת להיתפס.
   – מצוף שוקע במהירות מתחת למים ונעלם (יתכן שלכיוון מסויים) – דג בלע את הפתיון, ניתן משיכה נגדית, חזקה, אך לא מוגזמת(מכה מוגזמת תגרום לתלישת הקרס מהפה של הדג ולריג לעוף מחוץ למים ואף להסתבך).
   מכת שוט (תנועת צליפה למעלה. נקראת הוקסט בשפת הדייגים) כדי לנעוץ את הקרס היטב בפי הדג.
4. במידה ויש דג, הרימו את החכה למעלה כך שהוא יצא מהמים לעברכם. אם מדובר בדג של עד חצי קילו נוכל להרים אותו מהמים עם החכה. יש להיזהר שלא להעיף אותו הישר אלינו אם מדובר בדג ארסי/לא מוכר.
   אם מדובר בדג גדול יותר מומלץ להביא אותו ככל הניתן לקרבת הסלעים ולהוציא אותו עם רשת או מהחוט ולא עם החכה משום שדג גדול ומתפרע עלול לשבור אותה.
5. במידה ולא נתפס דג יש לבדוק אם נותרו פתיונות על הקרסים (בייחוד כאשר דגים עם פתיונות קשיחים כגון סבידה/תמנון) . אם נותר פתיון ניתן להטילו מיד חזרה למים.
6. הביאו את החוט אליכם בזהירות (משיכות חזקות וצליפות עלולות להביא לכך שהמשקולת והקרסים יעופו לעברנו במהירות ועלולה לגרום לפציעות לא נעימות לנו או לשכנינו לדיג).
7. החליפו פיתיון והטילו את החוט למים בחזרה.

שחרור קרס מהסלעים

היות שמרבית הדיג מתבצע בקרבת סלעים, תקיעה בסלעים היא דבר שסביר בהחלט שיקרה מדי פעם. כאשר נתקענו בסלע יש לפעול כך:

ראשית כל, מניעה – נשתדל להימנע מתקיעה בסלע, נעשה זאת על ידי כך שכאשר החוט נסחף עם הגלים ממש לתוך הסלעים נרים את קצה החכה כך שהמצוף יצא מהמים, נרחיק את המצוף מהסלעים באמצעות החכה ונטה אותה שוב לעבר המים על מנת שהמצוף יהיה מונח שוב על פני המים.

שנית כל, שחרור פסיבי – אם נתקענו, נמתין לסחף חוזר מהגל (שהגל חוזר לאחור לאחר שפגע בסלעים) ונקווה שהוא ימשוך את החוט לאחור וישחרר את הקרס מהסלע. ניתן לעזור לו על ידי מתיחה קלה מאוד שהגל מגיע ואז שחרור מהיר שהגל חוזר כך שימשוך את הקרס לאחור.

אם לא עבד, שחרור אקטיבי – ניתן הקפצה של קצה החכה כך שימשך את החוט וישחרר אותו. ניתן מכות קלות למעלה ונשחרר לחלוטין את החוט. הרעיון הוא שהקרס תעוף לאחור מההקפצה והשחרור וכך תשחרר מהסלע.

אם לא הצלחנו לשחרר, ניאלץ לקרוע, ישנן שתי שיטות ואנו צריכים להכיר את מגבלות החכה שלנו כדי לדעת באיזו כדאי לבחור.

קריעה בהצלפה – אם החכה חזקה למדי, ננסה לתת הצלפות חזקות שיקרעו את החוט של הקרס (שהותקן בכוונה חלש יותר מהחוט הראשי כדי למנוע אובדן של כל החוט כולל המצוף והמשקולות).

קריעה ידנית – אם החכה רגישה מאוד נניח אותה בצד (יתכן שאף ידרש קיפול חלקי) ונתפוס את החוט הראשי בידנו ונמשוך אותו לאט עד שהחוט של הקרס התקועה יקרע ואנו נשתחרר.

שימו לב: יש סיכוי גבוה שהקרס תקועה באצות ועשבייה וכאשר ננסה לקרוע הקרס תתלוש את העשביה ותשתחרר.

דיג בורים

הבורי הוא דג רגיש מאוד ויודע להפיל לזהות קרסים, חוטים ולהפיל את הפתיון מבלי להיתפס בקרס.
בכדי להצליח לדוג בורים רבים וגדולים חשוב לעבוד בשיטה שונה ממה שפירטנו קודם.

השיטה היא דיג עם מצוף חופשי ורגיש במיוחד.
המצופים שמשמשים לדיג בורים הם מצופים ארוכים ודקים מאוד. שהחוט נמתח המצוף הדק נעמד במים וכל נגיעה, ולו החלשה ביותר, תראה בו בבירור. מצופים לדוגמא:

שדגים עם מצוף זה נתקין על החוט הראשי סטופר חצי קבוע (בלם גומי/סיליקון פשוש ואנחנו שמים על החוט והוא ננעל במקום אך ניתן להזזה במשיכה חזקה). לרכישה מאיביי 50 ב-3ש”ח או 600 ב-9 ש”ח.
מתחת לסטופר החצי קבוע נשים את המצוף שהוא רץ על החוט באופן חופשי לגמרי. כאשר נטיל את החכה והריג עם המשקולת והקרסים ירד הוא יעביר את החוט דרך המצוף עד שיגיע לסטופר ושם יעצר בגובה שקבענו את הסטופר.

עבור הבורים יש להשתמש בקרסים קטנות מאוד (10-14) ולשים בצק מסטיק או בצק מפיתה. יש לכסות את הקרס לחלוטין אך לא בכמות מוגזמת. השאיפה שלנו היא שהבורי ישאב את כל הפתיון הקטן לפיו מבלי לשים לב לקרס עד שיהיה עבורו מאוחר מדי.

טיפים נוספים לדיג בחכת מצוף

• ריסוס: שיטה למשיכת דגים לאזור הדיג שלנו. בדלי אטום נכין תערובת של לחם (ניתן למצוא שקיות של לחם יבש על פחי אשפה משום שישנם אנשים שלא זורקים לחם לפח), קצת מים ומעט חול (ככל שהגלים/זרמים חזקים יותר נשים יותר חול כדי שהריסוס ישקע מהר יותר ולא יתפזר לאזורים אחרים).
• היות ומדובר בשיטת דיג זולה יחסית, חשוב מאוד שכל הציוד יהיה איכותי – חכה, רולר, חוטים וקרסים – ימנע תקלות ואובדן דגים גדולים.
• כאשר אנחנו דגים בעיקר סרגוסים – צריך לבדוק את החוט שצמוד לקרס – הוא נשחק מהשיניים שלהם אחרי כמה דגים וכדאי לחתוך ולקשור את הקרס כמה ס”מ למעלה, על קטע חוט שטרם נשחק. חבל לאבד דגים בגלל חוט שחוק.
• אם הים צלול מאוד כדאי לעבוד עם חוטים דקים ככל הניתן. ככל שהחוט דק יותר הוא יהיה לא מובחן במים לדגים והם יחשדו בו פחות ובהתאם ינגסו יותר.